crazyteen
אין לי מושג איך לכתוב סיפור אז כתבתי מן קטע כזה ואולי אני אמשיך אותו מתישהו ואנסה להשתפר.

שכונה

crazyteen 20/12/2015 1418 צפיות 8 תגובות
אין לי מושג איך לכתוב סיפור אז כתבתי מן קטע כזה ואולי אני אמשיך אותו מתישהו ואנסה להשתפר.

הוא תמיד היה כזה, שקט,קשוח.
לא שאל יותר מדי שאלות, חי את החיים העלובים שלו כנער.
אבל זו לא אשמתו, הוא גדל לזה,
זה התחיל עוד בילדותו בשכונת פשע שמולאה בעולים מאתיופיה,
והפכה לשכונת עוני ופשע, הוא למד אצלנו בבית הספר
לפחות עד כיתה מסוימת כמו הרבה חברים שלו, שמאסו במורים כבר ביסודי.
את הצעקות מהבית שלו כל השכונה הייתה שומעת,
וזה לא היה חדש, זה היה כך בהמון בתים, המון גדלו כמוהו,
לבית עם הורים שאולי לא התאימו כלכך לגדל ילד,
ומה הילד הזה מכיר בסך הכל?
אלימות סמים וקצת אלכוהול?
האלימות מתחילה עוד מהאבא שצועק ומרים ידיים,
עד לגירושים של השניים,
הסביבה מכוערת ומפחידה,
לא כולם העיזו להסתובב ברחוב בשעות מאוחרות,
היו עובדים זרים שהיו בקסבה כל ערב, שותים נהנים ואונסים אם יש הזדמנות.
זה מתחיל מבעיות קשב וריכוז בכיתה שנראות כבר מגיל מצעיר,
אותן בעיות קשב שהוא קיבל מהוריו
שהם בעצמם אולי גדלו כמוהו.
הוא מוצא סיבה להבריז פה ושם,
עם חברים מהשכונה, קצת ערב בשישי קצת נרגילה וסיגריות זה מגניב.
קצת שתייה הרי רק ככה הוא יקבל מהשכנה הרוסייה.
אמנם זה כל מה שהוא צריך כעת, אבל זה גם עולה כסף.
ומאיפה הוא בא? זאת שאלה מאוד טובה,
גם אני לא ידעתי שיש דברים כאלה בשכונה,
חשבתי שהפשע התנקה ושהכל יחסית שקט אבל טעיתי,
נערים צעירים שקונים סמים, ממישהו מסוים ששולט ממש בכולם,
ממש כמו בסרטים, הוא שולח נערים כשמתחשק לו, שולח אותם לגנוב,
אומר להם מה איך איפה כמה ולמה, והם עושים, מסתכנים שודדים פיצוציות לעת לילה,
בלי לעשות הרבה רעש, יוצאים ולוקחים מה שיש, לרוב לא לוקחים כסף,
לוקחים אלכוהול וסיגריות, מבינים?
לפעמים הכמות יותר מדי גדולה אז הם מוכרים בחצי מחיר לפיצוצייה פה בשכונה,
הפיצוצייה החמודה שמאוד אהבתי כי היא תמיד מכרה לקטינים, אבל היום אני קצת תוהה
אם זה שווה את המחיר ואת רגשות האשם, בטח המוכרים לעצמם אומרים :" אם הם לא היו קונים ממני הם עדיין היו קונים"
אבל לדעתי זה לא כלכך משנה את העובדה, אתה עוד בורג במערכת שהורסת את הנוער, את החברה.
זה הגיל הכי חשוב בחיים, הוא קובע מה תעשה ואיך תרגיש לאורך השנים.
הוא התדרדר לאט לאט ונהיה די משועבד לבחור הגדול, לבוס.
זה שמשלם לכולם בירוק, ולוקח פרוטקשן מהחנויות בקסבה.
זה שאני קשור אליו מכל הכיוונים והוא אפילו לא מכיר אותי, והאמת אני לא רוצה להכיר אותו.
הוא משליט אימה וטרור ממש כמו בסרטים, וזה מוזר שאנשים חיים בלי להרגיש,
בלי לשים לב לילדים.
פשוט חבורות, כנופיות
מסתובבים ביחד ומרגישים בשמיים, מי יכול עלינו?!
אנחנו שותים, מזיינים כל יום,גונבים, דוקרים והכי הזוי,אנחנו רק בני 16 או 17
בצבא כנראה הם יהיו בכלא, על אלימות התחצפות או עריקות, ושם הם יפגשו עוד אנשים,
עוד אנשים לא טובים בדיוק כמוהם שידרדרו אותם יותר.
ואיך זה יגמר?


תגובות (8)

אני דווקא אהבתי, יש הרבה לאן לקחת את זה וכשזה מדבר על נושאים כאלה תמיד יהיה קהל, כדאי לך להמשיך עם הכתיבה גם בכללי (:

20/12/2015 17:49

    תודה :) אני אנסה לכתוב טוב יותר, יש לי הרבה מה לכתוב בנושא.

    20/12/2015 17:50

מקסים!!!
יש לך את זה.
אשמח לקרוא סיפור שלך וכנל- אשמח שתאמרי לי הערות בונות על הסיפור שלי.
לילה טוב.

21/12/2015 00:21

    תודה רבה :)
    אני אשמח לקרוא ולתת הערות, למרות שאני לא כלכך מבין בסיפורים או בכתיבתם.

    21/12/2015 01:15

מאוד נכון ואמיתי , ועכשווי היום ..הייתי אפילו שזה בדיוק החיים בבאר יעקב , לפחות ככה אני שומעת ממקורות קרובים, בקיצור אהבתי את הכתיבה , למרות שאני פוחד בעד מילים גסות וזה אבל אתה עדיין מצליח להפוך את זה לקטע סוחף וכובש.

21/12/2015 00:24

**הייתי אפילו אומרת ***

21/12/2015 00:25

פחות** חח מחילה על השגיאות מקלדת

21/12/2015 00:25

    חחח תודה רבה לך!
    וכן באר יעקב זה ממש לא רחוק מאיפה שאני גר וגם המצב שם באמת לא משהו לפי מה שהבנתי.

    21/12/2015 01:14
סיפורים נוספים שיעניינו אותך