7 פעימות

אני מביטה בחייל שמולי, הוא מכוון אליי את האקדח שלו. אז ברגעים האחרונים שלי, אני סופרת את פעימות הלב ונזכרת בסיפור:
פעימה ראשונה- אני יושבת בסמטת פשע חשוכה בתור גנבת צעירה ומיואשת מהחיים.
פעימה שנייה- אני רואה אותך והלב שלי נגנב, אני מרגישה שזה הדדי.
פעימה שלישית- אתה מספר לי על הרגשות שלך ואני על שלי, נשיקה ארוכה.
פעימה רביעית- אנחנו בורחים ביחד מהחוק וממשיכים להתפרע.
פעימה חמישית- אני קמה ומגלה שעזבת אותי, רגע אחר כך תופסים אותי.
"התכנסנו כאן היום כדי להביא לדין את הגנבת המבוקשת- אנה." הכריז ראש העיר בחגיגיות. האזרחים הביטו בי בעיניים גדולות, לא היה לי אכפת- חשבתי רק על כמה שאני לא סובלת אותך. "אנה, סופך הגיע." אמר לי ראש העיר. יישרתי את מבטי חייל, הוא ארגן הכול לירייה. "יש לך בקשה אחרונה?" שאל ראש העיר בנחישות. "כן," אמרתי והפתעתי את כולם, "אני רוצה שתעבירו את השותף שלי לשעבר עינויים ותהרגו אותו לאט ובכאב." ביקשתי. הפה של ראש העיר התעקם- נראה לי שהוא חייך.
פעימה שישית- אני מדמיינת את גופתך שוכבת בשלולית דם אחרי עינויים קשים.
החייל לוחץ על ההדק ואני מספיקה לחייך ולספור:
פעימה שביעית- הסוף שלי הגיע.