compitum (מבעד לערפילי הקיום)
ליבי החסיר פעימה, "Compitum!" יכולתי לחוש בכך. אתמול, חיי נעו בכיוון אחד, וביום שלפניו, גם כן, כך הייתה שגרת חיי, עד לרגע הזה. "פרשת דרכים!" קרא קול הגורל מרחוק, מבעד לערפילי הקיום הזמני. דרכינו נפגשו כך פתאום, הצטלבו והתחברו. גורלי נקשר בגורלך בלי שום אזהרה מוקדמת. עד היום הסתכלתי על היום כהווה, כחיי הנוכחיים, כהרגע הזה. נולדתי לעולם שנע קדימה ללא הרף, מתקדם ומתרחב בלי לנום או לנוח. קיבלתי את מציאותי בעולם הזה, הנוכחי, המתקדם, כחיי. חייתי את היום הזה ואת הזה בלבד והבטתי עליו כתכלית קיומי, בלי לתהות על הבאות, או להרהר על העתיד. אך מהרגע בו נפגשנו, מהרגע בו קשרנו את קיומינו זה בזה באופן כול כך בלתי נפרד, יכולתי לראות בבירור את היום הזה, את ההווה, כלא יותר מהקדמה לעתיד. מהרגע בו נהייתי תלוי בך, מהרגע בו הפכת לחלק כה בלתי נפרד מחיי, יכולתי להבין שהיום הוא לא יותר מהאתמול שעליו אביט לאחור מחר, שהרגע הזה הוא העבר בו אזכר ברגע הבא, ברגע שיגיע לאחר שההרפתקה שלנו תגיע למסקנתה הבלתי נמנעת, לאחר ששנינו נשנה את העולם, את הקיום, את ההווה, את הרגע הזה.
כשסיפרת לי את סודך, הבטתי בך בעיניים הלומות תדהמה ובפה עצור נשימה. אמרת לי שרצונך לברוח ושחפצך בי, לצידך. ואני לא ידעתי מה לומר, גרוני היה משותק, לשוני עצרה מתנועה, ועל מיתרי קולי פרטה רוח השיממון היבשה. הייתי נבוך לנוכח הצעתך, לא ידעתי כיצד אשיב לך. האם אברח מחיי הנוחים ואקריב את שגרת היום-יום המנחמת שמלווה אותי לנצח, יחד עם אותה המנגינה הקצובה, החדגונית והמתמדת שמתנגנת בנעימות ברקע קיומי בעבור שינוי זר ומנוכר? האם בעבור שינוי כה מעורר אימה, כה נחשק… הנדמה בעייני לניתוץ כלי, אקריב את ההווה? את הרגע הזה? האם בעבור הטלת אותו הכלי המנגן לבלי הרף יום-יום אל עבר ריצפת הבטון, בעבור שבירה פראית, בעבור שבירה משחררת, בעבור ניפוץ שמבטא התנערות מכבלי השגרה המשכרים אך המתישים, המחזיקים אותי במקומי, באותו ההווה המתמשך, אקריב את כול קיומי הזמני? "כן…" עניתי לך בשפתיים רועדות, "כן!" הנדתי בראשי, וברחנו יחד אל עבר הגורל, שהמתין לנו מבעד לערפילי אותו הקיום הזמני.
תגובות (24)
וואו… 3:
יש בזה משו עמוק ויפה..
והוא גם מוכן לוותר בשבילה…
אני אוהבת *^* זה ממש יפה
מתאים לסיפור 100
מדהים, הכתיבה פה פשוט מושלמת.
חבל שאני לא עשיתי אותו דבר לסיפור ה100 שלי ובזבזתי אותו על כתיבת פרק חדש בפאנפיק שהתחלתי לכתוב.
אהבתי את הסיפור, את העומק שלו את המילים הגבוהות בקיצור? אהבתי.מאד!
איך הלך לך הצום?
תודה על התגובות המעודדות, השקעתי מאוד וחששתי שלא תאהבו.
שקד, היה קשה, מרגש, מחליש גופנית, מחזק נפשית… הרגשה של ניצחון אחרי המשקה הראשון בשמונה ושלוש דקות בלילה… איך היה לך?
קל, מאד אפילו. במיוחד בשלוש שעות האחרונות כי התרכזתי בלחפש את בן דוד שלי הקטן שנעלם עם הקורקינט, זה נירא לך הגיוני שילד יצליח לנסוע קילומטר מהבית רק בעזרת קורקינט והוא רק בן 4 וחצי?
כן, הרי יש לו קורקינט עם סופר טורבו…
סופר טורבו?
לא, זה קורקינט רגיל. המשפחה שלי דתייה, אנחנו לא משתמשים בדברי חשמל בכיפור.
אז לא, זה לא הגיוני אם כך…
דניאל ואוווו איזה סיפור נפלאה תמשיך לכתוב ככה עוד ועוד
אני בטוחה שבעתיד עוד נשמע ממך בתור סופר גדול מאוד
יאייי מזל טוב לרגל 100 סיפורים שכתובים כול כך יפה
אממ אתה זוכר אותי בכלל ?
מקווה שכן אוהבת שרית
יום מקסים ^_^
שרית, איך אוכל לשכוח אותך? אני הרי אחיך הגדול.
:) אין יותר מאושרת ממני עכשיו
צ'אט?
מזל טוב על בחירת העורכים(: הסיפור מקסים(:
וואו. פשוט. וואו !
כל כך מגיע תזה בחירת עורכים :)
נ.ב- הפרופיל שלך גאוני ! אני כל כך אוהב את הסרטונים של fine bro :P
תודה כולם!
מזל טוב על בחירת העורכים והסיפור ה100:)
אכן סיפור מקסים, אהבתי:)
אני לא יודעת אם אני עיוורת או משהו אבל הבחנתי בזה רק עכשיו><
מזל טוב דניאל^^
גם על הסיפור המאה וגם על בחירת העורכים ,אתה כותב מדהים וזה ממש מגיע לך^^
ומייק צודק הפרופיל שלך גאוני (אני מתה על מורגן><)
תודה:)
וואוו מדהים!
נורא. קטסטרופלי. מזעזע. אני לא מבין איך את לא מתכנן/ת קריירה כפוליטיקאי/ת לעתיד. יש לך כישרון מדהים למילים מפוארות וריקות. זה פשוט מגעיל. זה שטרחת לחפש בגוגל טרנסלייט איך כותבים פרשת דרכים בלטינית לא הופך אותך לגאון ספרותי. זה שמצאת כמה ביטויים ודימויים יפים במילון לא הופך את הסיפור שלך ליצירת אומנות. אם זה הסיפור המאה שלך, אני מפחד לחשוב על תשעים ותשעת האחרים. אני כתבתי בקושי שישה סיפורים (לא את כולם העליתי) ואפילו זה יותר טוב משלך. ובאמת שבדרך כלל אני לא אוהב לחשוב על עצמי כעל טוב במיוחד. סיפור דביק ודוחה, באמת.
אני מתנצל אם אני פוגע בך, אבל אני פשוט מנסה להיות ישר כמה שרק אפשר.
בכבוד רב (ובסלידה עמוקה),
אינטלקטואל חביב.
עם אין לך משהוא טוב להגיד אז תשתוק :P
אינטלקטואל חביב, אם תועיל בטובך להסביר מדוע לא אהבת את הסיפור, אשמח לשמוע… אני בטוח שלא כתבת את הדברים מתוך רצון לפגוע או להעליב ויש הסבר מאחורי הסלידה שלך, אשמח לשמוע אותו.
אם כבר אני מגיב, אז תודה לכול התומכים.
ואינטלקטואל, בגוגל טרנסלייט יש לטינית? לא ידעתי…
מסתבר שפספסתי את ביקורך הקצר.
חבל!
משום שהימצאותך היא מים לגרון ניחר.
לרגע עצרה נשימתי, חשבתי שעזבת לבלי שוב
אחרי מלחמות ומאבקים קיוויתי שתבחין בי שוב.
הסיפור מתוסבך, הרגשות מוגזמים.
אם כך מדוע הם נשמעים כול כך נכונים?
סתם..
התחשק לי לחפור לך.
מדרגת חמש-כרגיל