Say I love you- 2

חזרתי אל סביבת החוגגים והתיישבתי על הספסל שהיה מטרים ספורים מהם. התבוננתי בהם ומוצאת את המצב משעשע, הם כול כך שתויים שלראות את זה מהצד נראה כמו מופע בידור. לפתע ראיתי אותו מרחוק וליבי צנח עם כל צעד שעשה. רק שלא יתקרב לפה, רק שלא יתקרב אליי. הייתי גאה שסוף סוף אמרתי לו את האמת שאני מסרבת להודות בה כבר כחודשיים מאז שפגשתי אותו לראשונה. למה ההתאהבות הראשונה שלי הייתה חייבת להיות הוא. זר שאני זוכה לראות רק בימי הולדת של חברים משותפים. כמה אני מקנאה, כמה אני מקנאה בזה שאני לא קרובה אליו, שאני לא זוכה לדבר איתו או לפגוש אותו על בסיס יום יומי. אבל הגיע הזמן להפסיק לחשוב עליו אן, את צריכה לשחרר. חייכתי לעצמי חיוך קטן. החלטתי להצטרף לכולם, לא יזיק לי להנות ולשחרר קצת. שוט ועוד שוט, עוד צחוק מתגלגל, ממשיכה לשתות, כבר החריפות בגרוני לא מפריעה. אני רוצה להתנקות ולשכוח מהכול, לפחות לכמה שעות. והנה הוא הגיע.. אותו כאב ראש קצר שמסמל שהתחילה ההשפעה. שתיתי כול כך הרבה שבקושי יכולתי לשלוט על גופי וללכת נורמלי. "לעזאזל עם זה" מלמלתי בחיוך. לפתע באמצע הריקודים הלא פוסקים יכולתי להרגיש יד מונחת על כתפי ומסובבת אותי לכיוון הנגדי. והנה הוא. האחד שלקח את ליבי ועוד לא החזיר לי אותו. עם כמה שרציתי להתרחק ממנו לא הייתי מסוגלת.
"מה אתה רוצה?" הבטתי בו במבט זועם. הרגע פרקתי בפניו את אשר עליי, הוא לא אמור לתקשר איתי.
"את לא חושבת שהגזמת?" ומצביע על השוט שבידי. התחלתי להתפקע מצחוק.
"אתה באמת חושב שאתה האחד שאמור להרצאות לי על שתייה מוגזמת?" באתי להסתובב חזרה אך הוא עצר בעדי.
"נו מה עכשיו" ומבלי לתת לי לסיים את המשפט הרגשתי את שפתיו על שפתיי סוחפות אותי לנשיקה. למה אני לא מסוגלת להתנגד? אולי זה בגלל שחיכיתי לרגע הזה במשך חודשים? אולי זה האלכוהול?.. האם אני באמת רוצה את זה? מודעת לזה שאני לא אפסיק לחשוב על הרגע הזה ורק התאהב יותר..
הנחתי את ידיי על כתפיו והדפתי אותו ממני. "די" דרשתי. כשהוא רכן כלפיי שוב עצרתי אותו.
"אתה מודע לכך שאתה אידיוט?" הוא מנצל את העובדה שאני אוהבת אותו רק בשביל לחגוג. ומיהרתי להוסיף "לך תתקע את הלשון שלך באנשים אחרים" בחצי צעקה.
"חשבתי שאת אוהבת אותי" הוא רציני. עד כמה ילד יכול להיות אידיוט. למה התאהבתי באידיוט?
"זה לא נותן לך את הזכות לנשק אותי מתי שרק מתחשק לך" גערתי. "אני כול כך מאוכזבת מעצמי שהתאהבתי במישהו כמוך, סתם עוד אידיוט שמנצל כל אחד שנופלת לרגליו" נשמתי עמוק, מנסה לעצור את רגשות הזעם שמציפים אותי.
"זה לא ככה!" הרים את קולו.
"מה שתגיד" גלגלתי עיניים בעודי מתרחקת ממנו. "אידיוט" מלמלתי. כל מה שרציתי באותו רגע זה להיכנס לאוהל שלי, לישון, לקום בצהריים ופשוט לעוף משם ולא לראות אותו יותר לעולם.