התחלה חדשה – פרק עשרים ושתיים

"שלום,איימי."היא אמרה בקולה המפונק שכל כך שנאתי.למה היא פה??מה היא עושה פה??היא תהרוס הכל.ממש הכל.היא תהרוס לי את היחסים עם סם.היא תהרוס לי את המוניטין שאפילו לא הצלחתי לפתח פה.אוף.
"היי,איילין."אמרתי והסמקתי.שערה הבלונדיני הסתדר כמו תמיד על כתפיה באופן מושלם.עיניה הכחולות ניבטו אלי ברוע שרק אני ראיתי.גופה החטוב התנשא מעלי באף מורם.אוייש,כמה שנאתי אותה!הבת דודה המהממת שלי שרק אני שנאתי.היא תמיד הייתה יפה ממני,חכמה ממני,טובה ממני אבל רק אני ראיתי כמה מרושעת היא.בגיל חמש היא דחפה אותי לבור של מלכודות ואחרי זה,כשכריס הגיע,היא עזרה לי לצאת.עד היום כולם חושבים שהיא הצילה אותי.ממש.כשהייתי בת 10 היא אמרה לילד שחיבבתי,דני(גרנו אז באנגליה וממש אהבתי את המבטא שלו)שאני אוהבת אותו ורוצה לנשק אותו.דני ברח ואני התחלתי לבכות.כשאמא שלי הגיע איילין הצמידה אותי אליה בגסות וזה נראה כאילו היא מנחמת אותי.איזה רוע.
"מה שלומך?"שאלה וחייכה אלי בחביבות מזויפת שלמדתי להכיר כבר מגיל שנתיים.רציתי להעיף כאפה לפני החרסינה שלה שכל כך הרבה פעמים גרמו לי לבכות.
"מה את עושה פה?"שאלתי בקול רועד מכעס.זה היום הכי גרוע שאי פעם עבר עליי.
"באתי לבקר את בת דודתי המתוקה."בסדר,שמענו עלייך.בת דודתך המתוקה שאותה מרחת בדבש פעם אחת ובאמצע הקיץ הוצאת אותה החוצה אל כל הזבובים.שלושה ימים הייתי מלאה בעקיצות בכל הגוף!שלושה ימים!!כמובן שלא תפסו אותה,כולם חשבו שהיא ישנה באותו הרגע.שונאת אותה.
"אוקיי,ומה את באמת עושה פה?"שאלתי,יודעת שהיא משקרת לי במצח נחושה.
"נסעתי על מאה שמונים קמ'ש בכביש שמותר בו רק תשעים קמ'ש.ההורים שלחו אותי לפורטלנד המסריחה כדי לבלות חודש עם אבא שלך והחוקים הדפוקים שלו."או,הנה הפרצוף האמיתי של איילין.אין,הילדה הזו ממש מטומטמת.180 קמ'ש בכביש של 90 קמ'ש????מי המטומטם??או,סליחה,אני מדברת פה על איילין.טמטום זה האישיות שלה.
"נשמע כמוך.אז מה?חודש איתך?איזה יופי."
"כן,לפחות יהיה לי זמן לבלות איתך זמן."פירוש:לבלות איתך זמן = לענות אותך עד שתבכי.
"יופי.אני מצפה לזה בקוצר רוח."
"גם אני."הסתכלנו אחת על השנייה למשך כמה שניות,חושבות כמה אנחנו שונאות אחת את השנייה עד שהתיישבתי במקום שלי ואיליין התיישבה על השולחן,נדבקת כמו נץ אל טרף.כמו תמיד,בהיתי בבלורית הכהה של סם.איליים קלטה לאן אני מסתכלת ושאלה בקול מתנשא:"את אוהבת אותו?"
"כן,יש לך בעיה?"הביקור הזה אני לא נותנת לה לעבוד עלי.הביקור הזה אני קשוחה.
"לא.הוא דווקא חמוד.חבר שלך?"
"סוג של."
"אז הוא לא חבר שלך."
"סוג של."
"סבבה."הכרתי את הסבבה הזה,הכרתי אותו טוב מאוד.טוב מדי.
איילין קמה ובצעדים רועשים של נעלי העקב הענקיות שלה התקדמה אל סם.היא הניחה את ידה על גבו והוא הסתובב.היא לחשה לו משהו והצביעה עלי.ידעתי.ידעתי.ידעתי.חתיכת מכשפה בלונדינית!!שונאת אותה!!עכשיו אני צריכה לאסוף את הזבל שהיא השאירה!!
קמתי ובצעדים מהוססים ניגשתי אל איילין וסם.סם קם והסתכל עליי כועס.הוא שאל בקולו העמוק שהרעיד אותי:"את צוחקת עלי??"
"מה?מה היא אמרה לך?"שאלתי מבוהלת.
"היא אמרה לי את האמת."
"מה אמרת לו??למה את חייבת להרוס לי את החיים??את נהנית מהכעס שלי??מהכאב שליי???"שאלתי אותה בכעס.
"מה?אני??אני לא עשיתי כלום.רק אמרתי לו מה שאת אמרת לי."
"מה אמרתי לך?רק אמרתי שאני אוהבת אותו ושאני סוג של חברה שלו."
"באמת?לא אמרת לי שאת מתכוונת לעשות לו מתיחה בדייט הראשון שלכם?לא אמרת לי שאת הולכת להזמין את כל הבצפר לראות איך סם נמתח?"
"מה???לא!!!"צווחתי.ה….הכלבה הזו!!!כלבה זו מחמאה!כלבה זה עלבון לכלבים!הילדה הזו היא לא כלבה,היא השטן בהתגלמותו!!אני פשוט שונאת אותה!!חמש דקות היא פה וכבר הורסת לי את החיים!
"סם,אל תקשיב לה.היא סתם עובדת עלייך.למי אתה מאמין?לי או לה?"
לפתע איילין התחילה לצחוק בפרעות שלא מתאימה לה.סם הצטרף לצחוקה ורעדתי מעוצמת צחוקם הפוגע.
"מה…?מה…מה קרה?"שאלתי מבולבלת,דמעות עומדות בעיניי הירוקות.
"את צודקת,היא כזאת חמודה כשעובדים עליה!"אמר סם וקולו נשמע לי מרושע מתמיד.לפתע קלטתי.סם ואיליין עבדו עלי.שניהם.ידעתי שאיליין תעשה דבר כזה אבל סם???סם?!?!אותו סם שאמר לי שהוא אוהב אותי?!אותו סם שאמר לי שהוא מוכן לעשות הכל כדי להיות איתי??!!
לא יכולתי לסבול את ההשפלה.פשוט רצתי החוצה בוכה ופגועה עד עמקי נשמתי.רצתי ורצתי עד שהגעתי למקום היחידי שיכול לשמש לי כמקום מסתור:הסיפריה.