איילין – פרק 4 + דמויות

טוב , דבר ראשון , אני מודה מאוד לנרשמים , וניסיתי להכניס כמה שיותר דמויות , לפחות 1 ממישהו אחד שכתבו לי.
אז , אלה שנכנסים לסיפור הם :
שם : אמילי הייסטר
גיל : 16
מראה: שיער ארוך חלק ובלונדיני היא רזה מאוד מאוד (אבל לא שלד) ונמוכה יש לה עיניים כחולות כמו אבני ספיר והיא בת יחידה.
אופי: שקטה מאוד מאוד היא ביישנית. בכל המקרים היא מעדיפה פשוט להיעלם מהסביבה ולשמור על פרופיל נמוך. היא מאוד בודדה , אין מי שמבין אותה. היא לא בוטחת באנשים בקלות ומאוד קשה לגרום לה להיפתח לכל אחד.
היא סוג של השקטה בחבורה אבל תמיד מנסים כאילו לדחוף אותה למרכז העניינים
תחביבים: לצייר להיות אופטימית לחייך לפעמים לבהות בקיר שמשעמם לה
לנגן בגיטרה ולקרוא המון ספרי פנטזיה ורומנים כמו פרסי ג'קסון ובית האדס. והארי פוטר
סגנון לבוש: לא אוהבת עקבים לקים שמלות אבל אוהבת ללכת עם ג'ינסים משופשפים וצמודים אבל רק ג'ינסים צמודים היא אוהבת מכנסים משוחררים וסוודרים אוהבת להתחבא מתחת לכובע הגרב או הקפוצ'ון שלה…

שם : קת'רין סטון
גיל : 16
מראה : שיער שחור עד אמצע הגב ועיניים כחולות , שפתיים מלאות מעט.
אופי : עצבנית וחריפה , לא משקרת ולא משליכה על אף אחד את בעיותיה.
כמעט ולא מחייכת. מבחוץ היא קשה ומרושעת אבל מבפנים , למרות שהחיים לא הטיבו עימה , היא ילדה כנה ונחמדה. קצת דיכאונית ועוזרת להמון.
בבית יתומים הקודם שלה היו לה המון חברות וחברים . כולם אומללים ועצובים כמוה , אבל היא נחשבה שם לבעלת שמחת החיים הכי גדולה שיש. צינית וחוצפנית.
סגנון לבוש : לובשת את מה שמביאים לה, עם היו לה אמצעים איך ללבוש דברים אחרים , היא הייתה מתלבשת בצורה עדינה ונשית. החלום שלה הוא להיות עורכת דין אבל אין לה את האמצעים לכך.

שם: מייקל ברוק
גיל: 16
מראה: שיער חום קצר ועיניים חומות. אבל למרות זאת הוא יפה תואר.
אופי: ביישן, לא נפתח בקלות, מעדיף להיות לבד. תמיד ינסה לעזור "בקטנה" למי שצריך. הוא היה עושה יותר, אבל לא רוצה להיפתח יתר על המידה.
רוב הילדים לא מבינים מה יש לו ודיי צוחקים עליו. הוא לא משתף אף אחד ודיי מתבודד מאז שהפך ליתום. יש ילדים שמנסים להתקרב אליו אבל לא תמיד הם מצליחים.
עבר: ההורים שלו נטשו אותו כשהיה בן 8. הוא זכר את אמא שלו שהייתה מפוחדת כל כך מאבא שלו שהיה מרביץ לה והעדיפה שתברח אתו.
אחרי שהם ברחו היא גילתה שהוא אחריהם, אז היא השאירה אותו בבית היתומים ולעולם לא חזרה.
הוא זכר את המבט המפוחד של אמו אך גם את שמץ ההקלה שבעיניה. היא אמרה לו לפני שנטשה אותו שם שהיא תמיד תאהב אותו, ושהיא תחזור.
עבדו מאז 8 שנים. הוא כל יום חיכה וחיכה בנקודה הכי שוממת בבית היתומים (מקום בחוץ שהוא יהיה לבד. משקיף על הכביש או משהו כזה) שתחזור. הוא האמין במה שאמרה. עכשיו הוא כבר התייאש. הוא הפך להיות ילד מתבודד וסגור. הוא עדיין הולך לשם בשביל להיות קצת לבד.
סגנון לבוש: לובש בדרך כלל ג'ינס (או מכנסיים ארוכים בכללי. עדיף ג'ינס) ארוך, חולצה קצרה שעליה ג'קט אפור. לובש בגדים לא בולטים במיוחד כדי לא לתפוס תשומת לב, אך לא תמיד מצליח לו. לפעמים יש נערים (עדיף נערות, למרות שנערות לא מעניינות אותו. הוא רק רוצה לחזור הביתה) ש-"נתקעים" עליו דווקא כי הוא מתבודד ומנסים לגשת אליו.

שם: יונתן ישראלי
גיל : 16 וחצי
מראה: שיער שטני חלק גבוה רזה שרירי יחסית משחק כדורגל המון המון. עיינים חומות כאלה
אופי: אוהב לקרוא ספרים. הוא צליאקי (שלא יכול לאכול קמח) הוא ממש מצחיק והוא טוב בלימודים. יש לו דמיון פרוע אבל הוא לא ממש מקובל
רקע: אימא שלו חולת נפשו אבא מת

שם : ג'ייסון וולאקר
גיל :16
סגנון לבוש : מתלבש הכי יפה בבית יתומים שלו. יודע איך לתאם בגדים ובעיקר איך לגרום להם להראות טוב עליו.
מראה : שיער שטני קצר ועיניים חומות
אופי : עומד על שלו , וקשה מאוד להתווכח איתו. הוא מאוד ציני ומצחיק , ותמיד מתגבר על כל ההתקפי דיכאון שלו בעזרת החוש הומור שלו. קשוח. אפילו קשוח מידי , העבר שלו לא מאפשר לו אחרת. מבפנים הוא ילד מדהים וחכם ובעיקר רגיש. כל מילה יכולה לפגוע בו.
אבל הוא אף פעם לא מראה את זה. הוא אוהב מאוד בנות אימפולסיביות. אוהב להאשים , תמיד מאשים אחרים מצב שלו.
רקע : הוריו ואחותו הגדולה נסעו יחד לטיול בת מצווה בתאילנד כשהוא היה בן 10 ומתו כתוצאה מאסון טבע שקרה שם. סבתא וסבא שלו נפטרו ואת הסבים מהצד האחר לא מצאו , לכן הכניסו אותו לבית יתומים.

שם: דניאל פטר.
גיל: 16.
תיאור: שפתיים קטנות ודקות, עיניים ירוקות גדולות, ממוצעת בגובה אבל רזה מאוד, שיער שחור קצוץ כמו של בן,שזופה.
סגנון לבוש: נוהגת ללבוש חולצה לבנה שהשרוולים שלה צבעוניים, מכנסיים רפויים בצבע ג'ינס שתקועים בתוך נעליים לבנות גבוהות עם ז'קט ללא שרוולים ועם קפוצ'ון בצבע שתואם את המכנס.
אופי: מתוקה אבל מתקשה להתחבר לאנשים, אסור להשאיר אותה לבד עם משהו בחדר כי היא מיד תפרק אותו ותבנה ממנו משהו חדש, טובה בבנייה וכל מיני כאלו, תמיד סוחבת עליה מברג לכל מקום.
רקע: הוריה מתו בתאונת דרכים, היא גדלה עם סבא שלה שנים עד שבגיל אחד עשרה נפטר ללא סיבה מיוחדת, פשוט נמצא מת במיטתו, הוא לימד אותה לבנות ולעשות כל מיני דברים כאלו, כשהוא נפטר היא נשלחה לפנימייה.

שם: תהל
גיל : 16
מראה: יש לה נקודת חן בצד שמאל עיינים חומות שיער חלק חלק. היא הזונה של בית היתומים ותמיד נטפלת לחלשים ולשקטים. היא גבוהה ויחסית רזה אבל לא מאוד מאוד
היא ממש שיוויצרית ויהירה היא מאוד שחצנית ואוהבת ללכת למועדונים
רקע: ההורים שלה לא יכלו לטפל בה אז הם שמו אותה בבית יתומים והיא מקבלת מהם מתנות וחולמת שהם יבואו
ביטחון עצמי מפה עד השמיים היא חושבת שהכול מגיע לה חסרת סבלנות אבל כל הבנים אוהבים אותה.
סגנון לבוש: דברים חושפניים וצמודים מאוד היא אוהבת איפור

שם : פיטר סטיבנס
גיל : 16
אופי : הילד הכי רע שיש . הוא עקשן , אימפולסיבי , מעצבן וגאוותן לא אכפת לו מכלום , הוא יודע מה הוא רוצה , המניעים שיש לפיטר זה כסף והוא יעשה כל מה שיבקשו ממנו בשביל כסף. למרות כל זה , הוא רגיש ומחפש אהבה. הוא יודע שיש בו יותר חוץ מילד רע. הוא יודע שמבפנים , הוא הילד הכי טוב שיש. אבל הוא גם יודע שלבינתיים , לאף אחד לא אכפת מה יש לו בפנים , אז הוא מתנהג בצורה פזיזה ומרושעת.
מראה : מהפנט ביופיו. הוא בעל חיוך מדהים , עיניים כחולות ומהפנטות ושיער חום עם גווני שמש.
רקע : נטשו אותו בבית חולים , כמה דקות לאחר שהוא נולד . את השם העניקה לו המטפלת בבית היתומים.

~~~~~~~~פרק 4~~~~~~
עבר כבר חודש מאז שאבי שלח את המכתב לעירייה.
שלשום קיבלנו אישור רשמי , והיום אבא ואמא שלי הולכים ל-8 בתי יתומים שונים כדי לאסוף 8 ילדים בגילי.
יותר מאושרת ממני , אין.
"אבל גם אני רוצה לבוא איתכם!" התעצבנתי
"ממש ממש לא איילין" התעצבן אבא שלי
"מה אכפת לך ? רק ל2 בתי יתומים , השאר תלכו לבד!" אמרתי בחיוך
"למה את חייבת להיות כל כך עקשנית ?"
"יש" חייכתי ונכנסתי במהירות ללימוזינה השחורה שחנתה מחוץ לשער ביתי. , הרבה זמן עבר מאז שנסעתי ברכב. אני אפילו לא זוכרת מתי זה היה , או איך זה מרגיש….
"הגענו!" חייך אבא שלי לאחר חצי שעה של נסיעה מרהיבה. , זאת הפעם הראשונה שלי שאני יוצאת מתחומי העיר.
"מה זה הדבר הזה ?" לחשתי לעיני המוסד האפור והלא מרשים שעמד מולי.
"בית יתומים" חייכה אמא שלי
"את מי אנחנו הולכים לאמץ ?" שאלתי
"טוב , אנחנו רק יודעים את השם ואת המין. ככול הנראה קוראים לו מייקל והוא בן" אמר אבא שלי ודפדף שוב בפרופילים של שמונת הילדים שאנחנו הולכים לאמץ.
"כן , קוראים לו מייקל" הוא חייך באישור
נכנסנו לבית היתומים , שגם מבפנים היה אפור ואפילו קריר יותר מבחוץ.
הורי לקחו אותי ישר למעלה המדרגות שהיה מול דלת הכניסה.
"מנהלת" היה כתוב על הדלת המכוערת והמקולפת שעלייה הורי דפקו.
מישהו בכלל השקיע במקום הזה ?
איך ילדים בגיל שלי יכולים לחיות במקום כל כך אפור ועצוב שכזה ? רק נכנסתי ואני כבר בדיכאון.
"אדון וגברת שארלוט ? חיכיתי לכם" חייכה אישה שעלתה גם היא דרך המדרגות
"את המנהלת ? גברת בריג'נט ?" שאלה אמא שלי בחיוך
"כן , אבל אתם יכולים לקרוא לי אנה" היא חייכה
"בואו איתי. מייקל עכשיו בארוחת צהריים , אז בנתיים אני אעדכן אתכן לגבי הפרטים המעשיים" היא חייכה והתכלה עלי
"איליין , תשארי פה טוב ? אני ואמא הולכים לדבר עם אנה על הפרטים" חייך אלי אבא. כמה זמן יקח לו להבין שאני כבר לא בת 8 ?
"אל תדאג. אני לא זזה מהספסל פה" הצבעתי על הספסל שככל הנראה היה אמור להיות צבוע באדום ועמד מול חדרה של המנהלת
"טוב , בואו אחרי ." היא פתחה באמצעות המפתח את חדרה וסגרה אותו בחיוך
"יופי. תשאירו אותי פה לבד" אמרתי לעצמי בקול
"כמה זמן זה יקח ?" לחשתי לעצמי בחוסר סבלנות.
טוב אני יכולה ללכת לא ? זה כולה בית יתומים. עם אני יעשה סיור אף אחד לא יוכל אותי
חייכתי לעצמי וחמקתי במהירות דרך המדרגות. מה זה כבר משנה ? הם גם ככה לא ידעו.
"נו למה כולם נתקלים בי בזמן האחרון ?!" התעצבנתי מעוצמת הנפילה שהייתה לי מהיתקלות באיזו ילדה. היא לבשה שמלה לבנה והיא נראתה בסביבות הגיל 8
"סליחה" היא התחילה לבכות. יופי. תראי מה עשית איליין.
"רוני מה יש ?" התגלה מאחד החדרים נער שנראה בסביבות גילי .
הוא הבחין בי ועיקם את פיו
"מי את ?" הוא שאל
"איילין" חייכתי וקמתי
"יופי. נחמד להכיר." הוא חייך חיוך קצר וככל הנראה מזוייף ולקח את ידה של הילדה הקטנה והלך.
"מה לעזאזל" לחשתי לעצמי , מנקה את מכנסיי.
עליתי במהירות במדרגות כששמעתי את הדלת נפתחת לאט לאט מלעלה.
"טוב , ילדה את יכולה להיכנס. , אני הולכת להביא את מייקל." היא חייכה
"היה מעניין ?" שאלתי , נכנסת למשרד ומתיישבת בכיסא הפנוי שהיה ליד אימי
"טוב. זה מייקל , מייקל ,אלה הבעלים החדשים של הבית יתומים החדש שאליו אתה תכנס. הם יהיו כמו אמא ואבא בשבילך" חייכה האנה הזאת.
מחזיקה יד לילד המוזר ממקודם.
"נעים להכיר מייקל" חייכה אמא שלי וקמה לחבק אותו.
זה רק אני או שהוא הסמיק ?
"מה זאת אומרת בית יתומים חדש ?" הוא שאל אותי בדרך ללימוזינה
"ההורים שלי פותחים מיני בית יתומים וככל הנראה הם החליטו שאתה תהיה חלק ממנו" עניתי בקצרה
"מי הבא בתור אמא ?" שאלתי בחיוך
"מתוקה אל תשכחי. אמרנו רק 2 בתי יתומים ומשם אנחנו עושים את זה לבד" אמר אבא שלי ונכנס ללימוזינה
"הבאה בתור היא תהל" אמרה אמא בחיוך