יומני הסוסים – פרק 10

תוך כדי שאני חושבת על כול המחשבות האלה , נתקלתי באבן גדולה , נפלתי והתגלגלתי במורד גבעה.
יופי , דווקא על הרגל הכואבת , כול הכבוד בקי..
תסתכלי לאן שאת הולכת…..
הרמתי את מבטי , ולפתע ראיתי ….
הסוסה הלבנה , מביטה בי בעיניים גדולות …, אני נמצאת שני סנטימטר מפרסותיה הגדולות …
קמתי בעדינות , בזהירות… שום תנועות חדות .
היא כזאת יפה … , היא נראית בערך בת שנתיים שלוש …
רעמה ארוכה , עד סוף הצוואר …
הושטתי את ידי אליה בעדינות …. בלי תנועות חדות ,
אבל היא בכל זאת נבהלה … ורצה במהירות , מהירות שלא ראיתי כמוה קודם …
הרעמה שלה מתפרעת ברוח …

"בקי! "
זה קולו של ג'ק , לא נעים שברחתי לו כך …
" ג'ק אני כאן! " , צעקתי בחוזקה .
ג'ק הגיעה רחוב על ג'וקר , הסוס החמוד שלו …
" הינה את , למה יצאת מהמערה , חשוך וגשום , איזו טיפשה , על מה חשבת?!"
" טיפשה?!" הרמתי את קולי "מה טיפשה?!"
"טיפשה," המשיך ג'ק, "טיפשה יוצאת החוצה בגשם כשהיא יכולה להיות יבשה מול מדורה! טיפשה מדאיגה! "
עינו של ג'ק הזילה דמעה.
" אנשים דואגים לך ואת אפילו לא מתייחסת … "
"ג'ק , בוא נבהיר דבר אחד: אני לא סובלת שדואגים לי!"
" טוב אז אני לא אדאג לך יותר … , נסי לחזור בלי עזרתי הביתה … "
"ג'ק מי אמר שאני בכלל רוצה לחזור הביתה! מזה בדיוק נמאס לי. נמאס לי שאנשים חושבים שהם יודעים מה אני רוצה או צריכה ומחליטים בשבילי! זו הסיבה שאני לא רוצה לחזור!"
לפתע נשמעו קולות פרסות סוס … אלו לא היו פרסותיהם של ג'וקר או של סולטן …
לפתע , מבין השיחים נראתה דמות חשוכה ….
א…