אביטלו'ש פרק 13

אביטלו'ש- פרק 13
אביטל לא האמינה שהיא תוכל כבר לשנות את חורש , היא היתה לבדה תקועה שם באפלה בחלומותיה. אין לה אפילו תקווה קטנה בה היא תתנחם שהיא לא יכולה להיות איתו.
היא העדיפה לספר לתמיר את האמת ולהיות אחת ולתמיד עם חורש. תמיר יחזור רק בעוד יומיים לארץ והזמן עובר וחולף , והיא עדיין מתלבטת האם תספר לתמיר את האמת על כך שחורש תמיד מצא חן בעיניה. או שהיא תוותר על חורש, הוא נמצא אצלה בנשמתה ואין באפשרותה לוותר עליו בשום הון שבעולם.
מן השנייה הראשונה שהיא פגשה בו , היא הרגישה שהוא יצור מזן מיוחד ואחר.
אביטל החליטה לנסות לפתח שיחה עם יובל , נערה מתבגרת. היא פסעה לעבר חדרה ודפקה על הדלת , יובל פתחה לה את הדלת וישבה על מיטתה.
" אז מה את מספרת, יובל? למה את לא רוצה להמשיך את לימודיך בבית הספר?." שאלה אותה אביטל באומץ.
" אני לא מבינה שום מילה ממה שהמורה מדברת , קשה לי להתרכז במשך חמש שעות רצוף ללא הפסקות . וגם נעשה פער ביני לבין הילדים שעוברים אותי בציונים יותר טובים, ואני לא מצליחה בשום מקצוע. ככה אני לא אוכל לסיים את התיכון כמו שצריך." הסבירה יובל את עצמה.
" יובל , אבל את לא יכולה להמשיך ככה , תודי שזה לא טוב אם תישארי בבית ולא תמשיכי ללמוד לא יהיה לך עתיד. וכמו שאני אומרת לך, בתור מישהי שמייעצת בשבילך מה לעשות. נראה לי שהכי נכון שתמשיכי את לימודיך בבית הספר. אחיך לא מסכים לי שאתערב בעניין החינוך שלך. בזה הוא בהחלט צודק. שמתי לב שאת ספציפית זקוקה לדמות אימהית." אמרה אביטל בכנות.
" כן , אביטל? תודה לך , אחי הבכור השתנה הרבה מאז נהרגו הוריי בתאונת המטוס. אוי , כמה אני רוצה שהם יחזרו, בייחוד אימא שלי , אני מתגעגעת אליה בטירוף. למה הם נהרגו? , למה דווקא אותם?" קראה יובל בבכי .
אביטל התקרבה אליה וחיבקה אותה. " די יובל , אני איתך כאן ולא משנה מה יהיה . אני תמיד אהיה פה בשבילך, בסדר מתוקה? אני מאוד אוהבת אותך אני רוצה שתהיי רק מאושרת , את מאוד חשובה לי ואהובה עליי בבית. " אביטל ניחמה אותה ויובל הרגישה באותו הרגע כה נתמכת.
" תודה אביטל , את כמו אימא בשבילי. שמתי לב לכך שחורש אחי הבכור מוצא חן בעינייך רק עכשיו. אני מאוד אוהבת אותך , מהפעם הראשונה שנפגשנו אני מרגישה שיש בינינו קשר מיוחד במינו, לא עם כל אחד אני ארגיש פתוחה. את הפרט הזה אני חייבת להבהיר בפנייך ואני לא אוותר עלייך , שמעת אותי?" אמרה יובל והביטה באביטל ביתר חיבה.
" את יודעת שזה הדדי , נכון ? טוב יובל נדבר יותר מאוחר , כעת עליי להמשיך לעבוד לפני שאחיך יצעק עליי ויגיד לי למה אני לא עושה כלום. ואני לא רוצה שהוא יפטר אותי , לא ככה? אה יובל?" קראה אביטל בחיוך.
יובל החזירה לה חיוך.
" נכון , אני אקח לתשומת ליבי את כל הדברים שדיברנו עליהם בשיחה ואני אנסה לעבוד על עצמי כדי להשתנות עוד יותר. ואת תעשי מאמצים על מנת שתצליחי בעבודתך ואני בטוחה שאת תצליחי להשיג אם תהיי מספיק ממוקדת מטרה אז בהחלט יש לך סיכוי טוב להשיג את מה שרצית." סיכמה יובל באופטימיות.
" אוי יובל , כמה מתוק מצידך לומר את זה! אני אמשיך לעבוד ואעשה מאמצים רבים כדי שאצליח במשימתי. ואל תדאגי , יובל, עוד תצליחי בלימודים ותראי הצלחות נוספות בהרבה תחומים שבחיים." אמרה אביטל ברגש ושוב ניגשה לחבק את יובל.
" אני מאוד מחבבת אותך ומרגישה איתך הכי חופשי שבעולם. גם אני אהיה בשבילך שם כשתזדקקי לי ברגעי משבר. תיזכרי שיש אחת שקוראים לה יובל והיא נערה מתבגרת , אבל תמיד תוכלי לשפוך את ליבך בפניה כשתהיי עצובה . ולא משנה איך או למה אני תמיד אכיר לך תודה על כך שבזכותך חזרתי לחייך." אמרה יובל בהמון רגשות תודה והערכה.
" אין , אין הרבה נערות כמוך , מתוקות וטובות לב. אין לך מושג כמה אני אוהבת אותך , אוהבת הכי בעולם. ואני לא אפסיק לתמוך בך ולהאמין בך אני יודעת שאת יכולה. יובל!! את נערה מאוד מתוקה , ידעת את זה?" אמרה אביטל בחביבות ובפעם השלישית , היא חיבקה את יובל.
" כן ידעתי. אבל אף פעם אחי הבכור לא הזכיר לי איזה לב טוב יש לי. אני לא אעשה את המאמץ בשבילו אלא בשביל ההורים שלי. אני לא יכולה לאכזב אותם ואף את אחי הבכור חורש. כי אני רוצה באמת להצליח. ואני אצטרך להתחיל להאמין בעצמי." חתמה יובל.
אביטל יצאה מחדרה מאושרת ומרוצה. כי סוף סוף הצליחה להגיע לליבה של יובל ולהתחבר איתה. ודווקא אז התקרב חורש לעברה בצעדים גדולים והביט בה במבט קשוח.
" היי." היא קראה בחיוך . אך הוא לא השיב לה חיוך , אלא עמד והתבונן בה ממושכות.
" אביטל , אמרתי לך שאסרתי עלייך לדבר עם יובל , ולא להתערב לי בעניינים השייכים אליה, אני דורש ממך לא לדבר עם יובל . אני מספיק ברור איתך?" הרים חורש את קולו.
" וודאי שהכול ברור, עכשיו שהגעתי סוף סוף לליבה של יובל , אתה מבקש שאני אתרחק ממנה? דע לך שאני לא אתרחק ממנה עכשיו שאני בקשר טוב איתה. אני לא רוצה להתרחק ממנה בגלל הבקשות המוזרות שלך. ואני לא אמלא את בקשתך אני דוחה אותה. כי לדעתי היא חסרת כל בסיס." קראה אביטל בנחישות.