אבל זה אסור חלק ד'

"מה נראה לך שאני?!אתה הולך ומנשק אותה ואחר כך בא אליי אנחנו סיימנו!תהנה עם אפרת,רק אל תעשה לה מה שעשית לי." אמרה לניב בסוף השיעור,"די מאמי אני מתחנן תקשיבי לי אני לא יכול לנשום בלעדייך אני לא מצליח לדמיין דקה אחת מבלי לראות אותך להריח את הריח שלך את לא מבינה את זה?"אמר לה ניב ופתאום ראתה ליאור שמאחורי כל הדבר הקשוח הזה מסתתר דבר עדין מאוד אבל היא לא יכלה יותר אחרי ההרצאה שנתן לה אחיה היא באמת כבר לא יכלה לבגוד בו. "אז למה נישקת אותה?"שאלה ליאור בתוקפנות. "כי אחיך עבר והייתי חייב להראות לו שאין בינינו כלום אבל אני נשבע לך שלא הרגשתי כלום אני אוהב רק אותך מאמי בבקשה תאמיני לי זה בחיים לא קרה לי עם אף אחת,רק איתך,אני הולך לישון אני חושב עלייך,אני קם בבוקר וחושב עלייך" אמר לה ליאור ולפני שהספיק לסיים את המשפט ליאור נישקה אותו.
בסוף היום ליאור חצתה את הכביש בדרכה הביתה ופתאום בום! המכונית שנסעה במהירות שיא פגעה בה וכאן כולם היו בטוחים זה נגמר…
"אנחנו מאבדים אותה!!!"צעקו הרופאים סהר הגיע בריצה אל אמו שלא הפסיקה לבכות אביה ניסה להיות קשוח אבל מדי פעם לפעם ראו דמעות ורן,רן זה היה כבר סיפור אחר לגמרי בין הדמעות התערבבו עצבים וכעס ועצב אך לשנייה אחת כולם עצרו נשימתם כששמעו את הריצה פתאום נכנס לחדר הניתוח ניב בלי להתייחס אל אף אחד רק דבר אחד עניין אותו-ליאור.מיד אחריו הגיע גם אביו ולרגע הזה אף אחד לא ציפה כשפתאום האבות לחצו ידיים והתחבקו אף אחד לא הבין מה קורה רק אחר כך התברר שבילדות הם היו חברים קרובים אבל…שוב הריב של הסבים.
ניב נכנס אל חדר הניתוח והתחיל בצעקות "ליאורי,מאמי תתעוררי,בבקשה תתעוררי אני לא יחיה אם יקרה לך משהו בבקשה חיים שלי" כשהצעקות מעורבבות עם בכי,רופא אחד הוציא אותו והוא התחיל להרביץ לקירות,סהר ניסה להרגיע אותו אבל ללא הצלחה הוא התיישב על הרצפה ופשוט בכה הוא לא ידע מה לעשות עם עצמו הוא פחד אפילו לחשוב על הרגע שהיא לא תהיה שם איתו.כמה דקות מאוחר יותר יצא אל ההורים ואל המשפחה רופא עם מבט שפחדו לפרש,"אההה היא הגיעה אלינו במצב בעייתי ביותר" אמר,"חלאס היא חיה?"אמר רן בחוסר סבלנות "כן היא חיה מצבה התייצב כאשר איזה נער נכנס אל החדר מאותו הרגע חל שיפור כרגע היא עדיין מורדמת בעוד כשעה תוכלו לבקר אותה" ובאותו רגע ניב היה המאושר באדם,הוא חיכה שהמשפחה שלה תבקר אותה מיד אחר כך הוא נכנס כשהוא מנסה להסתיר את הדמעות "ניב?מי אמר לך שאני פה" שאלה בלחש."ליזי אמרה לי ואני יודע שפחדת בגלל המשפחות אבל הכל בסדר טוב?"ופתאום הוא נאנח ואמר לה "אני לא יודע מה הייתי עושה אם היה קורה לך משהו,אין לך מושג כמה אני אוהב אותך,את אהבת חיי יפה שלי" אמר ונישק אותה.
לאט לאט ליאור החלימה וחזרה אל בית הספר אחרי חודש חל יום ההולדת של ניב אמו הכינה לו עוגה חגגו לו עם כל המשפחה ואמרו לו לבקש משאלה והוא אמר "המשאלה היחידה שלי זה להיות עם ליאור ואני מקווה שאתם תבינו אתם צריכים להבין שכך או כך אנחנו נהיה ביחד הדבר היחיד שחסר לי זה התמיכה של המשפחה של האנשים הקרובים לי אבל גם בלי זה אני יהיה ביחד איתה".ביום שלמחרת נכנס רותם לחדר של ניב ואמר לו "אחי אני בדרך להגשים לך את המשאלה"
ניב שהיה חצי ישן אמר לו ביי.
נשמעה דפיקה בדלת ליאור ירדה לפתוח ולא האמינה למראה עיניה כשראתה את רותם "מה אתה עושה פה?קרה משהו לניב?!?"אמרה כשהיא לחוצה,"לא,לא ליאור הכל בסדר אני פשוט,אהה,רן בבית?" ניסה להרגיע אותה "אהה,כן אני כבר קוראת לו" אמרה כשהיא עדיין לא מבינה מה קורה היא עלתה קראה לרן והוא ירד.