אגדת הפיות והמלאכים-פרק 4

במשך כל הארוחה,הם נעצו זה בזו עיניים.
גם כאשר הביאה להם אפריל את עוגת פירות היער.
הם אכלו בהנאה ולא דיברו.אלא,במבטים בלבד.
כאילו הם מחכים לאחר הארוחה בכדי להיות לבדם זה עם זו.
לאחר שעזרו לאפריל לפנות את הכלים,ישבה לטיסיה על גזע העץ בחוץ.
רובין הצטרף אליה.
היא הביטה בכנפיים הצחות כשלג שלו,כשהוא מביט בשיערה הארוך נופל על כתפיה.
"אז,מה יש לך לספר?"פתח רובין בשיחה קולחת.
"..אני מוזמנת לנשף פיות ותהיתי..האם תרצה לבוא איתי?" היא שאלה.
"בשמחה.."חייך אליה,בעינייים בורקות.
"מאז אימנו מתה,לא היה אצלנו איש בבית.."אמרה לטיסיה.
"צר לי לשמוע על אימך.."הוא אמר,במבט עצוב משתתף בצערה.
כשדמעות שוטפות את עיניה.ידו של רובין נאחזה בידה.
כשאפריל מביטה בהם מין החלון.
מעט חוששת שיתפתח בניהם סיפור אהבה.
חוששת בעיקר ,לליבו של רובין.
"יש לך כנפיים כל כך יפות.."היא חייכה,כשהם מחליפים בניהם עוד מבט.
"הן מחממות אותי כשקר.."הוא אמר,כשלפתע מתחיל לרדת שלג בחוץ.
"אולי כדאי שניכנס.."אמרה לטיסיה,אחרת ניקפא.
שניהם נכנסו לחדרה של לטיסיה,ממשיכים את השיחה בתוך החדר.
"אני חייב לזוז הביתה.."אמר לפתע,רובין.ממהר.
"הישאר עוד קצת."ביקשה ממנו לטיסיה.
"טוב."ענה,רק עוד קצת.."
שניהם הוסיפו לדבר,כשלטיסיה מעט רועדת.
"את בסדר?"הוא שאל אותה.
"אני בסדר.."ענתה רועדת מעט.
"..את רועדת.."הוא אמר,נוגע בה.."את קפואה!"
"לא,רובין..זה בסדר.."היא ענתה,מחפשת שמיכה.
"בואי אליי.."הוא נעמד לידה,פורש את זוג הכנפיים הלבנות שלו וכורח אותן סביבה.
מקרב אותה אליו.
כשלפתע היא חשה בחום גופו.
הכנפיים שלו חיממו אותה כפי שאף שמיכה לא חיממה בעבר.
קרובה לגופו היא חשה את הדם שלו זורם. את הנשימות שלו. את הלמות הלב שלו.
המגע שלו,היה כה נעים.שניהם חשו כה נעים בתוך החיבוק הזה.
נעשה מאוחר.לטיסיה נעשתה עייפה נשכבת במיטה שלה.
"תודה.."חייכה אליו,כשהוא מביט בה.
"העונג כולו שלי.."חייך אליה.
"לילה טוב."היא אמרה.
"לילה טוב,לטיסיה.."הוא ענה לה

כשרגעים לאחר מיכן,כיסה אותה בשמיכה,במיטתה.והלך.
בעוד המכשפה מביטה בו במראה המכושפת שלה.כשרק דבר אחד עיניין אותה.
"אני רוצה את הלב שלו!!!"קראה המכשפה.."אעשה הכל בכדי להשיג אותו!"
שכן,היא ידעה כי לב של מלאך יעניק לה חיי אלמוות.
חושבת על דרך להרוג אותו מבלי לפגוע בלב שלו.