אהבה או משחק?פרק4(לא על1D)

מנקודת המבט של אמ
"איזה מזל ששון היה שם אחרת הייתי נהפכת לערפד שוב ולא הייתי רוצה את זה שוב עד שהיצלחתי לחזור להיות בת אדם,גם ככה אני בקושי יודעת איך חזרתי להיות בת אדם זאת הסיבה שאני לא אוכלת יותר בשר הלכתי לחדרי ופשוט חשבתי על ההורים שלי איך הזאבים רצחו אותם מול עייני למה צבעתי את שעירי לאדום ולמה אני אוהבת ללבוש שחור כניראה אני עדין לא התגברתי על זה שהייתי ערפד ועל שהזאבה שהיצילה אותי והפכה אותי לאנושית ושהזאב הרע האפור הזה קראו לו בליין לא היה לו עין הוא יכל לינבוח ואני הייתי מבינה את זה אני משתגעת קברתי את ראשי בכרית הרגשתי שאני נעצמות ונירדמתי

מנקודת המבט של שון
"עכשיו אמ לא תרצה לצאת איתי בגלל שאני ערפד ושאחי כמעט אכל אותה כשבאתי הביתה בריאן לא היה שם בטח הוא הלך לאלכסיס חברה שלו שהיא ערפדית אני לא מאמין עליו איך הוא עשה את זה אכלתי תרנגול שלם בדקה ועליתי לחדרי ידוע שערפדים לא יושנים לעולם אבל בכל זאת עליתי למיטתי עצמתי את עיני וחשבתי על אמ על בריאן ולמה יש לאמ ריח כל כך מוכר ריח של ערפד?,לא אין מצב כשחבשבתי מצאתי אותי ניזכר במשהו ישן שמעולם לא זכרתי בחורה לבושה שחור נלחמת בזאבים הבחורה לא הייתה ברורה ואני הייתי ילד קטן בצד לא הבנתי מאיפה זה פקחתי את עיני ושלחתי הודעה לאמ"בבוקר ניפגש"היא השיבה לי"תבוא אלי ב1"לא עניתי לה רק חשבתי פתאום ראיתי חיזיון(אחד הכחוחות שלו)ראיתי את אמ נלחמת בזאבים בבליין המנהיג שלהם ויורד לה דם מישהו מיתקרב לפנייה וזה מה שראיתי טסתי אלייה לביתה דפקתי בדלת היא פתחה לי"אמרתי ב1 בצהורים לא עכשיו"אני יודע אבל אני חייב לדבר איתך"תיכנס"ניכנסתי והיתישבתי בפסה בסלון אמ היתישבה מולי בכורסא הקטנה"דבר"היא אמרה"אוקי אז בגיל8 גיליתי שאני ערפד למדתי לבד איך לשרוד בחוץ רק אני ואחי נשארנו הוא היה בן10 כשאני גיליתי הוא ידע את זה נולדנו ערפדים אך הוא מעולם לא גילה לי, יש לנו חברים שהם המשפחה שלנו הם עזרו לנו לאחר כמה זמן הם קנו לנו את הבית במתנה,ומיקודם ראיתי חיזיון שלך נלחמת בבלין מנהיג הזאבים"אמרתי לאמ זלגה דמעה חיבקתי אותה"מה קרה?"אני ננשכתי על ידי ערפד בגיל5 חייתי עם ההורים שלי שהם גם ננשכו על ידי ערפדים ואז יום אחד הייינו חייבים לארגן מיבצע כדי להרוג את בליין שמירר את חיי הערפדים באותה תקופה ארגנו שניתקוף ב12 בלילה שכשכל האנשי זאב הופכים לזאבים והוא רצח את ההורים שלי הערפדים האחרים שהיו אמורים לעזור לנו ברחו משם ונישארתי לבד הייתי בת 12 הייתי באמצע של מעגל זאבים ענקי פתאום גרייס אחת הזאבות היתקרבה עלי ונשכה אותי בצוואר בידיוק איפה שהערפד נשך אותי שהייתי בגיל חמש נפלתי לריצפה היתעוררתי בבוקר על הריצפה בחוץ ניסיתי להפעיל את כוחותי לא הצלחתי שמחתי שזה נגמר הלכתי משם מסוחררת לבית שלי ומגיל 12 אני חייה כאן לבד"הסוג שלך היה סוג של הערפדים שגודלים עד גיל20?"שאלתי"כן,איך ידעת?"כי גם שלי ונישארו לי עוד שנתיים ליגדול"אמ חיבקה אותי היא הסתכלה לי בעיינים ונישקתי אותה העיינים שלה הפכו לאדומות"מה קרה?"כלום אני עייפה"אמ אמרה אך הבנתי שזה יותר מזה"אני הולך"אמרתי וקמתי מהספה אמ אחזה בידי"תישאר איתי בבקשה"בסדר"אמרתי וחיבקתי את אמ היא בכתה על הכתף שלי עלינו לחדרה היא כבר הייתה לבושה בפיג'מה אני הורדתי חולצה ונעליים ונישארתי עם המכנס טרנינג שמונה שמניות שלי חיבקתי את אמ והיא נירדמה לאחר כמה דקות אני לא נירדמתי כי אני ערפד אבל חשבתי על כמה שאמ סיפרה אני הייתי עובד למען בליין אני לא מסוגל לחשוב על איך אמ הייתה אני ממש אוהב אותה אני לא רוצה שיהיה לה בעיות איתי אני מסובך היא ננשכה על ידי איש זאב זה אומר שהיא ניצלה ולא כל איש זאב שנושך אותך מוציא אותך מערפדות יש לה רק שלוש אנשי זאב כאלה בעולם אני לא טוב בישביל אמ אני חושב שהיא לא תרצה לצאת איתי יותר בגגל שהיא יודעת את האמת מרוב מחשובות לא שמתי לב שהשעה הייתה כבר חמש בבוקר,חיבקתי את אמ שישנה ולחשתיי לה"אני אוהב אותך,אני לא רוצה לאבד אותך בגלל זה"גם אני"אמ מלמלה מתוך שינה נשיקתי את מצחה וקמתי ממטה נעלתי את נעיל ושמתי את חולצתי והלכתי מהר לביתי ובריאן ראה טלויזיה"בריאן אתה משוגע?"מה הפעם?"אמ הייתה פעם ערפד וגרייס נשכה אותה"אתה מתכוון לגרייס אחת משלוש הזאבים שיכולים להחזיר ערפד לבן אדם?"כן אני מתכוון לגרייס הזאת וכמעט נשכת אותה והיה לה מזל היא לא רוצה להיות שוב ערפדית"מה עם בליין? הרי אם היא היכרה את גרייס היא גם הכירה את בליין"הוא הרג את ההורים שלה מולה"בריאן קם מהספה ועלה לחדרו מבלי לומר מילה אכלתי שניצל וחזרתי לאמ בשעה הייתה שמונה עם אמ עוד ישנה חלצתי את נעלי וניכנסתי למיטתה חיבקתי אותה היא התעוררה"בוקר"היא אמרה תוך כדי פיהוק והיתמתחות"איך ישנת?"בסדר חלמתי חלומות מוזרים"על מה?"על תקופתי כערפד חכה לי בסלון אני צריכה לישטוף פנים ולנחליף בגדים"ירדתי מהר לסלון וחיכיתי לאמ בתקווה שהיא לא הולכת להגיד את מה שאני פוחד ממנו"

מנקודת המבט של אמ
"סיפרתי לשון הכל הוא הכיר את גרייס ובליין הזאבים והוא ערפד הוא ערפד המשפט הזה מהבהב לי בראש היה לו חיזיון שאני ובליין נלחמים גם לי כשאני הייתי ערפד היה לי חזיונות על העתיד שקשור אלי או לסביבתי היה לי חיזיון שהורי ימותו על ידי בליין וזה קרה אני פוחדת עם החיזיון של שון יתגשם?אני יפגוש את האיש שהרג את ההורים שלי?שון ישן איתי בלילה טוב אני ישנתי הוא ערפד חלמתי על הורי בבוקר היתעוררתי ליד שון בשמונה אמרתי לו לחכות לי בסלון הלכתי למלקחת ציחצחתי שיניים החלפתי בגדים לשורט בד אפור וחולצה ורודה וכפכפים לבנות היום לא היה בא לי ללבוש שחור סירקתי את שערי הארוך(צבע אדום)ירדתי למטה"אני מביאה אחורת בוקר"אמרתי לשון והלכתי למטבח חיממתי פיצה במיקורגל חמש דקות(מהסופר)חתכתי לכל אחד משולש גדול ומזגתי קולה"קח"אמרתי והבאתי לשון"תודה"הוא אמר אכלנו וחשבתי על מה שיהיה איתי ועם שון ואיך אני יהיה איתו כשאח שלו ניסה לאכול את הדם שלי?שתקנו גם לאחר שסימנו את האוכל"שון,תקשיב אני חו…."אמ אני יבין אם לא תירצי שניהיה ביחד עכשיו"זה לא מה שרציתי להגיד מה שרציתי להגיד הוא שאני רוצה להגיד הוא שאני לא משנה"אמרתי ועליתי מהר לחדרי מה שרציתי להגיד הוא ששון יהפוך אותי לערפד על ידי נשיכה אך כל כך פחדתי ומה אם לא ניהיה לתמיד ביחד ומה אם הוא לא אוהב אותי ומה אם… לפתע נשמעה בדלת של חדרי ניגבתי את הדמעה הקטנה שזגלה על לחיי ופתחתי את הדלת וחיבקתי את שון הרגשתי איתו בטוחה מוגנת הרגשתי אהבה אך לא הייתי בטוחה שזה לתמיד"מה קרה?"כלום,ניזכרתי בעבר"טכנית לא שיקרתי באמת ניזכרתי קצת בעבר אני מקווה שהכל יסתדר"אתה אוהב אותי?"שאלתי"כן,ברור ממזמן קרה משהו נסיכה שלי?"תנשך אותי"מה את רוצה להפוך בחזרה לערפד?"כן,אני רוצה להיות איתך"אמ את כבר יודעת שזה סיוט להיות ערפד אמ אני אוהב אותך אני לא יהרוס לך את החיים"בבקשה אני בטוחה בזה"

נקודת המבט של שון
"אמ ביקשה שאני ינשך אותה כדי שהיא תהפוך לערפד אני לא חושב שזה נכון לה אנחנו בקושי יוצאים יומים וכבר היא החליטה היתקרבתי לצווארה היה רעש של רחיקה מהוצאת הניבים שלי"את בטוחה?"שאלתי בפעם האחרונה"כן"את ודעת שאין לך דרך לחזור לאנושיות"כן אני בטוחה"היתקרבתי לפנייה הייתי במהרחק מילמטרים ספורים מפנייה של אמ…..