אהבה או משחק?פרק7 והאחרון!(לא על1D)

מנקודת המבט של אמ
"עוד לא התרגלתי לזה שאני ערפד! אני עוברת לגור עם שון למרות שעכשיו שאני ערפד יש לי חושים ואני לא רציתי להביל את שון ולהגיד לו על החיזיון שלי ושל בחורה אחת נלחמות היא בלונדינית לבסוף הבנתי שכדאי לי להגיד לו אפיול אם זה יבהיל אותו"שון ראיתי חיזיון"הראישון שלך?"בערך ראיתי שבחורה בערך בגילי בלונדינית עם עקבים שחורים נלחמת בי"(השיחה במונית)"ואו החיזיון הראישון תמיד נכון אך אל תדאגי אני איתך"לא דואגת"אמרתי ונישקתי לשון בלחי למרות שכן דאגתי כי מה אני חדשה בזה כאילו לא חדשה הייתי בזה אבל עברתי כמה שיניום בקיצור פחדתי לאחר 10 דקות הגענו לביתו של שון"ואו"הבית מושלם הקירות לבנים חלקים מבחוץ אך יש בו משהו מיוחד יש לו שתי קומות"אוהבת?"כן,מאוד"בואי ניכנס"ניכנסנו"לא היו הרבה תמונות על הקירות ולא היו הרבה רהיטים למרות שהבית היה רק אהבתי אותו הייתה שם תמונה שמשכה את עייני"מי אלה בתמונה?"שאלתי את שון"אלו הורי הם מתו על יידי בני כלאים(דנה ואורלי חח הבנתם?מקווה שרשמתי טוב שאלתי תערפד)מלפני 10 שנים כשהייתי בן8"אני מצטערת"אמרתי התמונה הייתה לי ממש מוכרת אני מכירה את האנשים האלה,פתאום ראיתי חיזיון אבל מהעבר שלי בת13 קשורה בשרשראות לקיר אחת על כל יד בוכה שהורגים שתי אנשים מולי,האנשים האלה היו האנשים בתמונה כלומר ההורים של שון נפלתי על הריצפה שערי בא לפני שון היתקרב אלי והתיישב לידי מחבק אותי בזמן שאני בוכה"מה קרה?"הוא לחש"בגיל 13 קשרו אותי בשרשראות לקיר והרגו שני עפרדים מולי ואלו היו ההורים שלך"שון קם והלך לאחד החדרים ואני נשארתי בוכה בסלון"מה קרה?"בריאן שאל"לא קרה כלום"אמרתי מנגבת את המדעות"הכח בסדר?"לא עניתי בריאן חיבק אותי בזמן שהדמעות זלגו לי שוב"הכל יהיה בסדר"הוא לחש כאילו שהוא מבין מה אני עוברת היתנתקתי מהחיבוק ויצאתי לבחוץ"

מנקודת המבט של בריאן
"התוכנית בפעולה השלב הראישון שאמ רואה את ההורים שלי ובוכה עובד טוב הם אלה שנרצחו מולה ושון לא ידע את זה אמ יצא לבחוץ"אמילי תורך"שלחתי הודעה לאמילי"היגעה הזמן תיהיה שם עוד7 דקות"טוב" לקחתי את השקית ויצאתי בחיוך ערמומי לעבר היער אני מכיר את אמ היא חדשה בקטע של הערפדת אז היא תלך ליער ואם היא לא?אז יש לי כוחות לדעת איפה היא היא היגעה למקום לנקודת המפגש ביער בינה לבין אמילי"הי פה"וגם אני"היסתובבתי וראיתי על צמרת העץ שטיפסתי עלי את אמילי"תרדי"יורדת"אמילי אמרה וירדה היא נגעה בכתפה של אמ אמ נבהלה והיסתובבה"

מנקודת המבט של שון
"ההורים שלי אמ הכירה אותם והיא הילדה שההורים שלי העדיפו שתחייה על פנייהם ההורים שלי שידרו לי באותו זמן מסר"אנחנו נמות כדי שילדה קטנה תחיה אוהבים אותך אלינה וקליין"אלינה וקליין הם לא בידיוק ההורים שלי ההורים שלי הם בני אדם והם חיים איפה שהוא באזור מעולם לא תרחתי לחפש אותם רק פעם אחת כדי לקבל תשובות אך מה שקיבלתי הוא דחייה עזבתי את אמ בסלון ועליתי לחדרי הייתי כל כך עצבני שיכלתי להרוג מישהו בדקתי בכוחות הראיה שלי מה קורה אם אמ וראיתי אותה מעולפת ולידה אמילי חברתי לשעבר ניסיתי לזוז לא יכלתי הייתי משותק אני בטוח שבריאן קשור לזה לבסוף היצלחתי לזוז ועפתי לשם אמ הייתה שרועה על היער"אמ את שומעת?"מי אתה?"היא מלמלה"שון את בסדר?"קוראים לך שון את בסדר?"לא קוראים לי שון ושאלתי אם את בסדר"בערך כואב לי הכטף כמו דיקרה ברגע שאמ אמרה כמו דקירה הבנתי מה קרה אמילי הזריקה בה דם נגוע שגורם לבעיות"בואי לבית"איפה הוא?"תעצמי עיינים"אמרתי"טוב"אמ לא יכלה ליראות אותי ואותה עפים שהיא במצב הזה הרמתי אותה ותוך כמה שניות"תפקחי"איך הגענו כל כך מהר?"הבית קרוב תיכנסי"אמרתי וניכנסנו חבשתי לאמ את היד המדממת שרק עכשיו ראיתי עד כמה הדימום חזק"

מנקודת המבט של אמ
"רבתי עם שון בגלל שהכרתי את הוריו הם אלו שויתרו על החיים שלהם בישבילי שהם לא מכירים אותי בכלל הלכתי לבחוץ ליער אחד שהיה קרוב פתאום בחורה בלונדית אותה אחת שהייתה בחיזיון שלי היתחילה להרביץ לי היא היזריקה לי משהו ונפלתי לריצפה לאחר כמה דקות התעוררתי מבולבלת כשבחור עם שעיר שטני ועיינים כחולות ליידי הוא דיבר אתיי לא הכרתי אותו ואז הוא אמר לי לעצום את עיניי עצמתי ולאחר כמה שניות והא ביקש שאני יפתח אותם הגענו לבית אחד כל כך מהר הוא חבש את ידי וחיבק אותי"תשארי כאן"הוא אמר והלך"

מנקודת המבט של שון
"אחרי שחבתי לא את היד יצאתי לבחוץ חיפשתי את בריאן ואמילי בראשי ומצאתי ליד מאורת הזאביםעפתי לשם הם היו שם מחובקים צוחקים"מה לא בסדר איתכם?!"שאני אוהבת אותך?"אמילי ענתה בקול שיכור"שתיתם?"צריך לחגוג את הניצחון" בריאן אמר נתתי לו בוקס"מטומטמים אמילי זה נגמר תשלימי עם זה"לא רוצה"דחפתי את אמילי לריצפה כשמעל בטנה סכין ששלפתי מכיסי"אני לא רוצה לעשות את זה"אז אל תעשה"אני לא יכול שאת ככה רוצה שנחזור שאני כבר עם מישהי אחרת שהרסת לה את החיים!"מגיע לי תעשה את זה"ברגע שאמילי אמרה את זה היינו מוכן לדקור אותה"מגיע לי אני לא יכולה לסבול ליראות אותך איתה"הורדתי את הסכין מבטנה של אמילי וחיבקתי אותה"יש דרך חכי לי כאן"אמרתי והלכתי משם הלכתי לביתה של אמילי ניכנסתי מהחלון אמילי גרה לבד אין לה משפחה לקחתי את כל הדברים שלה בארבע מזוודת וחזרתי ליער אמילי עוד שכבה על הריצפה בוכה"הבאתי את הדברים שלך את עוברת עיר לפריז"תודה?!"כן תודה אני אהבתי אותך את פגעת בי לא אני בך אני התאהבתי שוב ואני בטוח שתימצאי את הבחור בישבילך אבל תיהיה טיבעית הלנוד הזה שעשית תורידי אותו תאמיני לי שתיהיה יפה יותר בטבעי"אמילי חיבקה אותי היא החזיקה בידי ובעזרת כוחות מחשבה שיגרתי אותה לצרפת"יש לי פה בית קחי תמפתח הכתובת היא ****"אמרתי"תודה"אם תצטרכי משהו תתקשרי"אמרתי ועפתי משם חזרה לאמ"

מנקודת המבט של אמילי
"שון היביא אותי לפריז עם ארבע מזוודות ודירה הלכתי אל הכתובות ברגל יותר נכון לקח לי נצח לימצו אותה לבסוף הגעתי פתחתי את הדלת והבית היה ממש חמוד היו לא שתי חדרי שנה מטבח סלון ושירוקלחת הלכתי לחדר השינה והיה שם פתק"אמילי אני אוהב אותך מעל הראש זאת ההפתעה שלי אלייך במקודם או במאוחר שון התאריך היה מ 24.6.2011 והיום הוא 24.6.2012 עבר שנה ושון תכנן את זה?הוא מתוק כל כך איך יכלתי לפגוע בו?!

מנקודת מבט של בליין
"אמטיסט לא תועיל לנו יותר כשי אפשר לשנות את צורת לזאב אנחנו צריכים זאבה למען השם זאבת מנהיג!"אי אפשר להיתנגד לאהבה תהורה"גרייס אמרה לי"אני יודע" גרייס נהפכה לבת אדם לפתע היא הייתה יפיפיה אף פעם לא ראיתי אותה בצורה אנשוית היא בלונדית שרואים שזה טיבעי היא רזה וגבוהה ויש לה עיינים ירוקות היא לבשה חצאית מיני שחורה וחולצה ירוקה ועשתה צמה לצד הפכתי גם לאדם אני נראה ככה:רזה גבוה עם שעיר שחור ועיינים כחולות גרייס היתקרבה עלי "אתה ניזכר בי?"כן"אמרתי ונישקתי את גרייס(הם בגיל 20 תזרמו)"התגעגתי אלייך"היא אמרה"גם אני"השבתי אז הסיפור הוא שאני וגרייס יצאנו ואז נהפכנו לזאבים ושוב נפגשנו"בגלל שפחדת שאני יזהה אותך לא ראית את צורתך האנושית?"בגלל זה"היא אמרה ונישקתי אותה שוב

מנקודת המבט של אמ
"כששון הלך ניזכרתי אין לי מושג איך ניזכרתי בהכל פחדתי עכשיו מהאמת אבל מה שיהיה יהיה שון חזר קפצתי עליו בחיבוק"ניזכרת?"כן!"אמרתי והיתנתקתי מהחיבוק"

מנקודת המבט של שון
"חזרתי לאמ היא ניזכרה יופי עכשיו אני יעשה את מה שרציתי לעשות מכיתה ט' תמיד חלמתי על זה בדרך הביתה קניתי טבעת!!"

מנקודת הבמט של אמ
"שון הוציא מכיסו טבעת קרע ברך ושאל"אמטיטסט תינשאי לי?!"
לא חשבתי שזה מהר מידי אנחנו מכירים כבר חמש שנים ויצאים כבר ארבע חודשים"כן"אמרתי ונישקתי את שון"
ומאז אנחנו ביחד עברו חמישים שנה נולדו לנו ילדים שכמובן שהם ערפדים היתרגלתי לשתות דם ואני ושון מאוהבים מתמיד יש לנו גם שש נכדים"אני אוהב אותך"שון לחש לי שנייה לפני שהנכד השבעי שלנו נולד"אני אוהבת אותך גם"אמרתי לפתע רופאת הערפדים (כן יש דבר כזה!)הוציאה את התינוק מבטה של רוזנמי ביתי הקטנה ואמרה"מזל טוב יש לכם בת"רוזמני הייתה מאושרת כמובן שכולנו לא אמרתי אבל הילדים שלנו מצאו ערפדים קטע! אמילי ואני?חברות עכשיו מוזר כן אבל באתו יום שהיא עברה לפריז היא היכרה שם את בעלה ריאן הוא רזה גבוהה עם שעיר חום ועיינם שחורות הוא ממש חתיך וחמוד נולדו להם שתי ילדים וחמש נכדים אנחנו עדיין בקשר הזאבים?שמעתי שבליין וגרייס סוף סוף התחתנו הרי זה היה ברור ונולדו להם שש ילדי זאב כל הזאבים הרעים כבר טובים כשהם משתנים לאדם מתי שאין ירח מלא הם באים לבקר בריאן?הוא התחתן עם ערפדית ועבר לניו יורק"איך ניקרא לה?"ברנדון האבא של התינוקת כלומר בעלה של רוזנמי שאל"אמילי"רוזמני אמרה הי מכירה את היספור"ברנדון הירים את אמילי ושיחק איתה לפתע בריאן ניכנס בדלת של הבית(הלידה בבית של רוזמני וברנדון אבל עם רופאים!)"התגעגתי אז באתי"הוא אמר וחיבק אותי ואת שון ביחד
אז זהו זה אפשר להגיד שפתרנו את הסיכוסוכים בין בני אדם זאבים וערפדים" אהבת את הסיפור אמילי?"שאלתי את נכתדתי בת ה9"כן סבתא עכשיו אני מבינה כמה דברים"אמילי דוד בריאן היבא לך ממתקים"רוזמני קרה לאמילי"אני באה אמא"סבתא וסבא אני תכף חוזרת"אמילי אמרה והלכה"הדור של היום"שון אמר"זה אותו הדור שהיה שלנו"זה שנשארנו אותו דבר בצורה לא אומר"שון אמר צחקתי"אני אותהב אותך"אני אוהב אותך גם!"