Ozzy1970
הפרק הזה קצת לא ברור בשבילי, מצד אחד הוא ממש חשוב בסיפור אבל מצד שני יש בו גם קטעי מעבר, בכל מקרה אני מקווה שתאהבו אותו ואני אשמח לדעת מה דעתכם עליו...:)

אהבה אסורה – חלק 4

Ozzy1970 24/11/2015 735 צפיות אין תגובות
הפרק הזה קצת לא ברור בשבילי, מצד אחד הוא ממש חשוב בסיפור אבל מצד שני יש בו גם קטעי מעבר, בכל מקרה אני מקווה שתאהבו אותו ואני אשמח לדעת מה דעתכם עליו...:)

חלק 4 – סכנה ממשית
"ליזי?!" צעקתי בבהלה כאשר הבחנתי כי אחותי הקטנה תפסה אותי ואת בקה מתנשקים, בקה בתגובה נסוגה לאחור ושחררה את אחיזתה בי, הבטתי כעת לעברה של ליזי בכעס ובעיקר בבהלה, הדבר האחרון שהייתי צריך עכשיו הוא שהיא תספר להורים שלנו שאני ובקה מאוהבים, ידעתי היטב כמה האהבה הזו עשויה לסבך אותי אם תתגלה לסביבה, לא היה ספק על כך? מה הם יגידו כשיראו אותי, בוגר י"ב, מתנשק עם נערה צעירה מכיתה ט'? הלך עליי אם יידעו, אבל תסמכו על ליזי שתדאג לסבך אותי בצרות בכל הזדמנות שתינתן לה…
"אני הולך ללמד אותה מתמטיקה, ממש ג'סי, ממש…" אמרה ליזי ברשעות וחייכה לעברי, מרגישה כאילו היא מנצחת ובגדול, אני לא מבין למה היא חייבת לדחוף את האף שלה לעניינים שלא שלה ולמה היא נהנית כל כך להרגיז אותי ואת אחינו הקטן, מה הקטע שלה?
"למה לעזאזל נכנסת לכאן?! זה החדר שלי! את לא צריכה להיות כאן!" צעקתי עליה בכל כוחי, אני די בטוח שכל השכונה שמעה אותי עכשיו, בקה רק ישבה לצידי והביטה בבהלה בשנינו, היא בכלל לא ידעה מה להגיד…
"אין לי מה לחפש בחדר המפגר שלך גם ככה, אבל כשקורה דבר כל כך חשוד אני לא יכולה לפספס את ההזדמנות… אתה יוצא עם ילדות קטנות? אבא ואמא ממש לא יאהבו את זה…" היא המשיכה לפגוע בי במילותיה, אסור לי שהיא תספר על כך, פשוט אסור, בטח כאשר בקה עדיין לא חוקית, כעת יאסרו עלינו להיפגש, איך אני משכנע את ליזי לעזוב אותי בשקט? אין לי מושג…
"בת כמה את בכלל שאת קוראת לי ילדה קטנה?" בקה התערבה בשיחה, ניסיתי להרגיע אותה בליטוף עדין על כף ידה אך היא כל כך נעלבה וכעסה, למען האמת בצדק, מי ליזי חושבת שהיא?
"אני בת 13." ליזי אמרה ושיחקה בשיערה החום והגלי, "אבל לעומת ג'סי מישהי כמוך היא בהחלט ילדה קטנה… בת כמה את בדיוק, 14?" אוף, רציתי כל כך שהיא תסתום כבר את הפה שלה, הייתי מרביץ לה בשמחה, אבל הדבר האחרון שאני צריך עכשיו הוא שאבא ואמא יכעסו עליי…
"ליזי, בבקשה תשתקי. נמאס לי כבר לשמוע את השטויות שלך וכל הזמן לסבול את ההתנהגות המעצבנת הזו, אני רוצה שתעופי מהחדר שלי עכשיו ושלא תגידי מילה לאבא ואמא, אני ברור?" איימתי עליה וקמתי לעברה אך אחותי הקטנה נותרה לעמוד בכניסה לחדר וגיחכה ברשעות, היא הניחה את ידה הקטנה על פיה ולא זזה ממקומה, היא לא פחדה, לדעתי היא לא פחדה כי היא ידעה היטב שיש לה קלף מיקוח נגדי, אם אעשה לה משהו היא מיד תספר עליי ועל בקה ואז הלך עליי לגמרי…
"או שמה תעשה לי, ג'סי, הא?" היא אמרה בזלזול ולמען האמת היא צדקה, במצב שבו הייתי נמצא עכשיו לא רציתי לפגוע בה מכיוון שכך היא הייתה מתרגזת והייתה מספרת בכוונה, אבל נראה לי שבכל מקרה היא מתכוונת לגלות את הסוד שלי, לעזאזל איתה…
"ג'סי, תירגע…" בקה אמרה לי בשקט, הקשבתי לחברתי וחזרתי לשבת לידה, כעת ליזי התקרבה אלינו, אני רציתי לדחוף אותה ממני אך אפשרתי לה לשבת על כיסא המחשב שלי מול המיטה ולהביט בנו, ממשיכה לחייך בזחיחות…
"הם יידעו שאתה יוצא עם בקה, לא תוכל לשנות את העובדה, ג'סי…" ליזי המשיכה עם השטות הזו ואני רק חשבתי על דרך להיחלץ מהצרה.
"יש משהו שאני יכול לעשות בשבילך, בשביל שלא תספרי?" ביקשתי, לא מאמין שאני נאלץ להתחנן בפני הכלבה הקטנה הזו, אבל כנראה שכל כך פחדתי, לא הייתה לי ברירה אחרת, אולי אם אעשה משהו בשבילה זה יוכל לרצות אותה…
"אתה כבר עשית כל מה שהייתי צריכה, עכשיו אבא ואמא יידעו היטב מה אתה עושה, ואתה בצרות גדולות…" היא אמרה, כעת איבדתי שליטה ודחפתי אותה בכוח, היא כמעט נפלה מהכיסא ואחזה בו על מנת להתייצב, מביטה בי בתדהמה, לא מבינה מדוע עשיתי את זה אבל אני ידעתי בדיוק מה אני רוצה להשיג, לעזאזל איתה, היא חייבת להבין שאסור לה לעשות דברים כאלה, שאסור לה לפגוע סתם באחרים, בקה הביטה בי בחשש, לא מרוצה ממה שעשיתי, אבל כרגע לא ייחסתי חשיבות לשום דבר מלבד הכעס שלי, נותרתי להביט בליזי בזעם, היא שתקה למשך שניות ארוכות…
"זה לא יעזור לך, ג'סי…" היא אמרה בכעס וקמה מהכיסא, מתכוננת לצאת לחדרי ולספר להוריי ככל הנראה, ידעתי עכשיו שאני אבוד וכי אין שום סיכוי לצאת מהצרה הזו, אבל מה בקה תעשה? מה שנינו עומדים לעשות כאשר יש מי שיידע עלינו וככל הנראה ינסה לעצור את הקשר בינינו? הרגשתי כל כך נורא עכשיו ורק קיוויתי שאולי במקרה ליזי תשנה את דעתה ותעשה בשבילי משהו מועיל…
"חכי!" צעקתי לאחותי הקטנה וקמתי מהמיטה, בקה קמה יחד איתי, שותקת ונבוכה, כל כך עצובה ומפוחדת מהסיטואציה הלא נעימה הזו…
"מה?" ליזי שאלה בחוסר סבלנות ובזלזול מופגן, כעת לא נתתי לכעס להשתלט עליי, זה לא יעזור לי בכל מקרה, הרי היא ככל הנראה תהרוס לי הכל עכשיו.
"אני מצטער, לא הייתי צריך להרביץ לך קודם… בבקשה אל תעשי את זה, בבקשה תראי לי שאת לא חסרת רגשות לחלוטין, תחשבי על זה שאת תשברי אותי לגמרי אם אני לא אוכל לפגוש את בקה יותר." כמעט בכיתי משום מה, הכאב היה הרבה יותר גדול ממה שחשבתי וממה שאי פעם הרגשתי, אני לא מאמין כיצד היא הצליחה לפגוע בי באכזריות כל כך ממוקדת ולמה?
"אתה ממש מצחיק היום, ג'סי…" ליזי חייכה אליי בממזריות ויצאה מחדרי, כעת צרחתי בכעס וטרקתי את הדלת בעוצמה, שכחתי לגמרי מהנוכחות של בקה שישבה והביטה בי על סף דמעות, כל שרציתי עכשיו היה ללטף אותה ולהרגיע אותה, התיישבתי על המיטה לצידה וחיבקתי אותה אליי, היא הניחה את ראשה על כתפי ולחשה דבר מה באוזני…
"אני מצטערת, ג'סי, לא חשבתי על זה…" היא אמרה בעצב רב.
"זו לא את, מותק. זאת אחותי הכלבה…" נשקתי לה על הלחי בעודי מנסה לנחם אותה, יודע היטב שאין שום דבר להתנחם בו מלבד העובדה ששנינו ביחד עכשיו לפחות לרגעים האלו, וכך אכן היה, ישבנו יחד בחדרי ופשוט התפנקנו בחיבוקים וליטופים ובנשיקות קטנות ועדינות, בסופו של דבר בצהריים בקה חזרה לביתה והתברר כי ליזי אכן דיברה עם הוריי, חשבתי כעת על הגורל המר שצפוי לי וקיוויתי שתהיה אפשרות לצאת מכך, אבל הייתי חייב להבין שככל הנראה זהו זה, אין יותר סיכוי לפגוש את בקה, אבל עדיין סירבתי להאמין בכך, כנגד כל הסיכויים המשכתי להאמין באהבה שלנו והתחלתי לחשוב מה אעשה עם הקשר שלנו בהמשך הדרך…


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
10 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך