אהבה בהסתר פר י"ז
רוזי נכנסה לדירתה ואנחת רווחה פרצה מפיה. סוף סוף היא לבדה וכאן היא יכולה להתנהג חופשי ביותר, אין צורך לנסות להסתיר את הרגשות. היא נכנסה להתקלח והרגשתה השתפרה מאד.
אוקיי חשבה אז ניהלתי רומן קצר עם איש מקסים יפה תאר ויפה נפש אך זהו הפרק איתו הסתיים בטרם התחיל. אני אהיה חזקה חשבה אני לא אתמוטט, אני אחזיק מעמד ואתגבר לבטח אתגבר, רוזי סרקה את שיערה השופע הארוך והיפהפה וצלצלה לאחת מחברותיה שהייתה איתה בקשר בעבר.
"היי דונה מדברת רוזי" , "היי רוזי מה שלומך? יופי שנזכרת בי, מה עובר עלייך רוזי, לא הרבה , את יודעת הלוא שאני עובדת בבית החולים מיטראן והעבודה מאד מספקת אותי" "ומעבר לעבודה שאלה אותה דונה"
"מעבר לעבודה כלום"." רוזי יפהפייה כמוך לא יתכן שאין לך בן זוג , את ודאי מהתלת בי"? "לא לצערי אני מדברת איתך את האמת לאמיתה, בשלב הזה אין אך אני בטוחה שיהיה"
"אוקיי תקשיבי אני עורכת מסיבת אירוסין שלי ואת מוזמנת " "דונה את מתארסת" "כן ואני אשמח אם תכבדי את הזמנתי" את יכולה להגיע לבד כי יש לנו המון חברים שעדיין אין להם בנות זוג" אנא רשמי לפנייך ביום א' הקרוב כלומר בעוד 3 ימים תרשמי את הכתובת ואשמח מאד מאד אם תגיעי, זו פשוט טלפתיה שצלצלת בדיוק כשאני חשבתי עלייך אך אין לי את כתובתך"
"תודה דונה אני מקווה שאגיע" "תודה רוזי אנא תגיעי". ואו דונה מתארסת , איך אני שמחה בשבילה חשבה רוזי" היא באמת התכוונה להגיע למסיבת האירוסין אולי יזדמן לה לפגוש גבר נאה ותוכל לנהל חברות והשמים הם הגבול.
למחרת היום כשרוזי סיימה את העבודה הלכה לחנות בגדים, היא רצתה להתחדש עם בגד חדש בשביל המצב רוח. רוזי התאימה לעצמה חצאית מיני צרה בצבע אדום חזק ולזה לקחה חולצה שחורה יפהפייה, המוכרת החמיאה לה על טעמה המשובח. לפני שעלתה הביתה רצתה לקנות לעצמה גם תכשיט ונכנסה לבורסת היהלומים כשמנהל החנות מכיר מצויין את אביה.
"היי רוזי קיבל אותה בשמחה" "ערב טוב מר ג'ילברט אני רוצה להתחדש עם איזה תכשיט" "יפה שהגעת למקום הנכון חייך אליה מר ג'ילברט האם את יודעת איזה תכשיט או שאני אראה לך מכל הסטוק היפהפה שיש לי כאן".
"אני חושבת שאולי תתחיל עם צמיד עדין מאד" "הוא שלף יריעה גדולה של קטיפה כחולה ועליה תלויים צמידים מכל המינים מכל הסוגים. רוזי מיד התלהבה מאחד הצמידים הדקים והמהממים. "אותו אני רוצה" "יש לך טעם משובח גבירתי הצעירה" הוא שקל אותו ולאחר שעשה לה הנחה היא שלפה את כרטיס האשראי ושילמה בעדו. הוא הניח את הצמיד בקופסא יפהפייה מקטיפה אדומה וכן נתן לה בתור מתנה ממנו טבעת דקה שתואמת את הצמיד. "לא מר ז'ילבר, אני לא אוכל לקבל מתנה זו ממך"
"מדוע לא" כי זהב זה יקר ולא מקובל עלי לקבל כזו מתנה יקרה" "אוקי את יודעת מה קחי את הטבעת עכשיו ותחזרי לחנות בעוד כמה חדשים ואז נתחשבן ואל תשכחי למסור לאביך היקר ד"ש ושיבוא לקנות מתנה לאמא שלך הנפלאה"
היא לחצה את ידו של בעל החנות ויצאה מהחנות לדרכה הביתה.
המשך יבוא
תגובות (2)
הלוואי ורוזי תימצא במסיבת אירוסין בן זוג :) תמשיכי
נקווה שכך יקרה רותם המתוקה ♥♥♥♥