' אהבה בהפתעה ' פרק 11

עליתי לחדר של סהר, והופתעתי, מאוד הופתעתי לראות את מה שמחכה שם. ענבר, כן כן, ענבר, בכבודה ובעצמה, ישנה לו על המיטה.
באתי לצאת מהחדר כשפתאום סהר היה בפתח הדלת. הוא הביט בי, לא שם לב לענבר שישנה לו על המיטה.
" אתה פשוט בן זונה " לחשתי בשקט, בכאב, הדמעות פרצו מעיניי. דחפתי אותו הצידה ויצאתי מהחדר..
==================================================================
פרק 11:
" מה לעזאזל את עושה פה?! " שמעתי אותו צועק מחדרו כשהגעתי לכניסה לביתו ורציתי לצאת. להיעלם. הרגשתי כל כך מושפלת. עצובה ומדוכאת.
" תהל ! תהלי ! חכי שנייה ! " צעק ורץ אחריי.
" אל תקרא לי תהלי ! " צעקתי עליו, מנגבת את הדמעות מעיניי ופותחת את הדלת, יוצאת ממנה במהירות.
" תהל חכי שנייה ! " צעק ורץ אחריי ברחוב.
" תפסיק ! אתה השפלת אותי ! פגעת בי כמו שבחיים לא פגעו בי ! תעזוב אותי ! " צעקתי עליו בוכה.
התחלתי לרוץ מהר יותר, לכיוון הבית שלי.. הוא במרחק רחוב אחד מביתו של סהר.
שכחתי לרגע מול מי אני מנסה לרוץ יותר מהר, מול סהר, שמומחה לא קטן בכושר.
הגעתי מהר לבית שלי, לשער, מתנשפת כולי. לא ראיתי אותו מרחוק אז הרשתי לעצמי לעמוד קצת ולסדר את הנשימה.
אחרי דקה בערך ראיתי אותו רץ לכיווני. רק שלא ממש היה לי כבר לאן ללכת.
' תהלי מתוקה, אני ואבא במסעדה, עידו הלך לחברים וליאור הלכה לישון אצל חברה. אני ואבא נחזור עוד כמה שעות. המפתח מתחת לשטיח. אוהבת, אמא ' קיבלתי אסמס מאמא.
טוב, לפחות יש לי בית לעצמי.
פתחתי את השער, יותר נכון…ניסיתי. משום מה השער נתקע לי וסהר כבר ממש התקרב אליי.
עד שהצלחתי לפתוח את השער, סהר כבר עמד מולי. הוא סגר את השער והצמיד את שנינו לשער הסגור.
" תעזוב אותי.. אני שונאת אותך " בכיתי מחדש.
http://www.youtube.com/watch?v=32QYY0x1SoQ
" את לא שונאת אותי " אמר, מלטף את הלחי שלי ברכות משכרת.
אוף. שונאת שהוא צודק.
" תעזוב אותי…" לחשתי בכאב.
לא כאב פיזי, חס וחלילה. מכאב נפשי, אשכרה הרגשתי את הכאב הנפשי בלב.
הוא נצמד אליי עוד יותר, עד שהרגשתי כל חלק בגוף שלו, את דפיקות הלב שלו, את הנשימות שלו על פניי. הכל..זה היה כל כך ממכר.
בשנייה אחת, ידיו אחזו בפניי ושפתיו נצמדו בתשוקה אל שפתיי.
בהתחלה לא ממש הגבתי לנשיקה, עד שלבסוף נכנעתי לשפתיו ונישקתי אותו חזרה.
ידיי התעוררו לחיים ונחו על צווארו של סהר, מלטפות בעדינות.
שפתיו החליקו ברכות מפתה וממכרת על שפתיי, הרגשתי שאני מתחרפנת.
ידיו ירדו מלחיי אל מותניי, אוחז בי, כאילו מפחד שאני אברח לו. אבל לא יכולתי לברוח לו, התמכרתי, התמכרתי לתחושה הזאת. לדרך שבה הוא נוגע בי, לשפתיים שלו, לנשימות הנעימות שלו, לריח שלו שממכר אותי אליו כל פעם מחדש.
לאט לאט הוא העמיק את הנשיקה ולשונו " ליטפה " את לשוני, ממכרת אותי אליו עוד יותר.
כעבור כמה דקות, נשכתי את שפתו בעדינות והתנתקתי מהנשיקה. נגמר לי האוויר בריאות.
" זה..זה לא היה בסדר…" מלמלתי ופתחתי את השער נכנסת לבית.
" תהל ! " הוא צעק ורץ אחריי.
הרמתי במהירות את שטיח הכניסה והוצאתי משם את המפתח, עד שפתחתי את הדלת ונכנסתי, סהר כבר נכנס איתי.
" תלך מפה " אמרתי, משפילה את מבטי.
" אני אוהב אותך " אמר.
" אתה לא " אמרתי בשקט, בקול שבור.
הוא עוד פעם תפס בפניי ובלע את שפתיי בנשיקות. איכשהו הגענו לספה ונפלנו עליה, סהר נשכב מעליי. התנשקנו כמו שני מטורפים. אי אפשר להסביר ולתאר בכלל את הלהט המטורף הזה שהיה באוויר. זה היה פשוט לא נקלט כזה.
החולצה שלו ירדה ונזרקה איפהשהו בסלון. תוך כדי הנשיקה הוא נעמד, והרים אותי, ידיו הונחו בשלמות על ישבני. התהלכנו בכל הקומה עד שהגענו לחדרי. הכל היה כל כך פראי ומלא תשוקה ולהט. הוא טרק את דלת חדרי ונעל אותה, כשאני עדיין בזרועותיו, ורגליי כרוכות סביב מותניו.
הוא השכיב אותי על המיטה ונישק את צווארי בחוזקה, משאיר שם כמה סימנים.
הוא חזר לנשק את שפתיי, מוריד ממני את השמלה הפשוטה שלבשתי, משאיר אותי בהלבשה תחתונה בלבד.
כעבור כמה נשיקות אלוהיות, שהרגישו כל כך לא מהעולם הזה. עזבו מהעולם הזה ! כל כך לא מהיקום הזה ! היינו עירומים כמו ביום שבו נולדנו. שכבנו.
לא נקלט לי..איך כבר שכבתי איתו? איך את הפעם הראשונה שלי עשיתי עם מישהו שאני שבועיים איתו עם הפסקה של 5 ימים? איך הייתי כזאת פזיזה? אני מצטערת על זה..? אני כל כך מבולבלת !