' אהבה בהפתעה ' פרק 6

פתאום הוא החזיק במותניי וקירב אותי קרוב אליו.
" מה אתה עושה? " שאלתי בשקט, מרימה אליו את מבטו.
"שששש " השתיק אותי.
" מ..מה? " שאלתי מבולבלת.
ולפני שהספקתי לשים לב, שפתיו היו על שלי. הוא נישק אותי.
שיט.
===========================================
" מה אתה עושה?! " נרתעתי אחרי שנייה בערך.
" מנשק אותך " ענה בפשטות.
" ואם יש לי חבר? " עניתי בעצבים.
" אין לך " אמר.
וואייי ! איזה אגו ! רציתי להעיף לו את הכאפה של החיים באותה שנייה. מזה ' אין לך '?! מאיפה הוא יודע?
" יש לי, תתפלא בובי " אמרתי עצבנית, לקחתי את התיק לי ויצאתי במהירות מהחדר.

התיישבתי על הספסל ברחוב, מחוץ לבית חולים. הייתי בהלם. פשוט, בהלם, בשוק שאני לא יודעת אפילו איך לתאר.
לא ידעתי אם לבכות או לכעוס, להיות מאוכזבת או שמחה. הייתי פשוט בהלם, לא ידעתי איך להגיב למצב.
" אבא שלך גנן? " איזה ערס התיישב לידי.
" לא " עניתי.
" אז איך הוא גידל פרח כמוך? " שאל בחיוך ערסי כזה.
היה לו עגיל בגבה, עגיל אחד באוזן, התספורת ערסים הזאת שלכל הבנים בישראל כבר יש. הוא היה לבוש בג'ינס עם כמה קרעים וחולצה מכופתרת פתוחה, ממתחת לא היה לו כלום. היו לו שרירים יפים דווקא, אם לומר את האמ- ' פאק ! תהל ! על מה לעזאזל את חושבת?! יש לך חבר ! את סהר ! ' צעקתי על עצמי בראש.
" ממש מצחיק " גיחכתי גיחוך ציני.
" למה פרח כמוך יושבת פה לבד ועצובה? " שאל כעבור 2 שניות בערך.
" כאילו זה באמת מעניין אותך " גלגלתי עיניים בגיחוך.
הוא שתק, לא ענה.
" אבא שלך מחבל? " שאל לפתע.
" מה?! מה ניראלך?! " התעצבנתי.
" שאלתי, אבא שלך מחבל? " התעלם מדבריי ושאל שוב.
" לא " אמרתי.
" אז איך יצאת פצצה כזאת? " שאל.
ופה, פשוט נקרעתי מצחוק. רציני, הרבה זמן לא צחקתי כמו שצחקתי אחרי הבדיחה הזאת.
" שמח שהצחקתי אותך " צחק.
" חחחחחח שיפרת לי את המצב רוח " צחקתי.
לרגע שכחתי בכלל מהנשיקה הזאת עם אח של מאיה, שכחתי שזה בתכלס בגידה, שכחתי שאני צריכה לספר את זה לסהר, שכחתי מכל הריבים שהתפתחו בין ההורים שלי בימים האחרונים. שכחתי מהכל, רק חשבתי על הבדיחה הזאת.

" בואי, נעשה טיול קצר " אמר.
אני לא יודעת למה, לא יודעת איך אבל הסכמתי.. סתומה, לא?
התהלכנו קצת ברחוב, כשלפתע הוא עצר.
" קרה משהו? " שאלתי, מביטה בו בדאגה.
בקושי מצמצתי, ופתאום הוא תפס במותניי ונישק אותי.
כעבור שנייה התנתקתי ממנו, אבל הוא עדיין החזיק אותי במותניי. " יש לי חבר " אמרתי, מנסה להתרחק.
אבל הוא היה חזק, הוא לא נתן לי להתרחק.
" אני לא רואה פה שום חבר " אמר וחזר לנשק אותי.
פתאום הכל נהיה יותר אגרסיבי. הנשיקה הייתה אגרסיבית, האחיזה שלו בי נהייתה יותר ויותר אגרסיבית.
הייתה לי הרגשה שמשהו רע הולך לקרות, אז בלי שהוא שם לב הוצאתי את הפלאפון שלי וחייגתי לאיזה מספר. לשיחה האחרונה שלי. לא זוכרת מי זה, גם לא יכולתי לשים לב.
פתאום הוא דחף אותי על איזה שביל עפר.
" מה אתה עושה?! " צעקתי מבוהלת.

~ מנקודת מבט של סהר ~
שכבתי על המיטה בבית והייתי בלפטופ.
' תהל אהבת חיי האחת והיחידה – מחייג אלייך ' היה כתוב על צג הפלאפון.
" מה קורה תהלי? " עניתי לפלאפון.
היא לא ענתה, מה הקטע?
" מה אתה עושה?! " שמעתי צעקה מבוהלת מהטלפון.
זה היה נשמע הקול של תהל ! מה לעזאזל הולך פה?!?!?!