אהבה בלתי אפשרית- פרק 8

עברו חודשיים מאז, ואלו היו החודשיים הכי מדהימים שהיו לי בחיים!
שי ואני נפגשנו 4 פעמיים בחודשיים הללו, אני הבאתי את מרים לפגישה אחת, וזה מה שהיה:

"מרימוש" קראתי למרים.
"מה?" שאלה.
"את יכולה לבוא איתי לפגישה עם שי..!" אמרתי לה בשמחה אך בלחש.
"מה?" חייכה מיד "מתי?"
"עוד חצי שעה, כדאי שתתארגני!"
"טוב!" אמרה ורצה לחדרה, שזה בעצם גם החדר שלי ושל רחלי.
"תפני את החדר!" צעקה מרים על רחלי בהתרגשות, רחלי המסכנה רק דיברה בטלפון עם חברה.
"טוב, טוב" אמרה רחל והלכה לסלון.

"שי!" קראתי ורצתי לעברו, חיבקתי אותו ומרים הייתה המומה.
"אולי תכירי לי את אחותך.." אמר שי והיה קצת נבוך.
"ברור." אמרתי. ואמרתי למרים לבוא. היא התקדמה לאט. חששה ממשהו.
"שלום" אמר שי בחביבות והושיט לה יד ומיד הוריד אותה.
"שלום" הורידה את ראשה.
"שי, מרים. מרים, שי" אמרתי במהירות.
הוא חייך אליה, והיא הייתה נבוכה מכל הקטע.
"מרימוש!…" אמרתי לה וחיבקתי אותה. "מה קרה?" לחשתי לאוזנה.
"כלום, אני קצת מבולבלת." אמרה "אני לא רגילה לזה.."
"אבל את ידעת שיש לי חבר.."
"זה עדיין מוזר.." אמרה בלחש ובצניעות "כדאי שאני אלך.."
"את בטוחה?"
והיא הנהנה.
"מה…מה קרה?" שאל שי.
"כלום" חייכתי אליו.
"טוב, עכשיו אני יכול לנשק אותך?" שאל והתקרב אלי.
"ברור!" אמרתי ונישקתי אותו.
"וואו! יש לך מצב רוח טוב מאוד!" אמר וצחק.
ונישקתי אותו שוב.