אהבה במחנה קיץ ~פרק 9

בשנייה שעלינו, דוני ולירון ירדו למטה. וכשהם ראו אותנו שניהם נעצרו וקפאו במקום.
"לאן אתם יורדים?" שאלתי.
"לחפש.. את.. את.. אתכן.. אבל.." לירון גימגם.
"תזיל ריר אחר כך, חמוד" אמרה עדן ועלתה למעלה.
לירון ודוני נשארו קפואים במקומם.
"טוב מה יש לכם?" צחקתי.
"את מדהימה.." אמר דוני.
"תודה.." אמרתי ונתתי לו נשיקה בלחי. עלינו למעלה, ולירון אחרינו.
דוני הוריד את הגופיה שלו והיה לו גוף פשוט מדהים : )
גם לירון, ואני פשוט חשבתי שאני מתה.. מזה?! איזה יפים שניהם P :
"יאללה בואו ניכנס" אמרתי.
"בואו נחגוג!!!" חייך סטיב ולחץ על המערכת סטריאו. 
השיר הראשון, היה במקרה, ממש במקרה, השיר הכי אהוב עליי בעולם : )
I don't wanna feel
The way that I do
I just wanna be
Right here with you
I don't wanna see
See us apart
I just want to tell you straight from my heart

אני מתה על השיר הזה! עדן באה לידי והתחלנו לרקוד ביחד היה ממש מצחיק. ואז לירון התקרב אליי והזיז את עדן הצידה, והתחיל לרקוד איתי. הוא ממש נצמד אליי, והרגשתי לא בנוח אז קצת התרחקתי. ואז דוני בא! מה נסגר איתי היום?!
הוא רקד איתי וראיתי מזווית העין את לירון די מבואס.
אחר כך נכנסנו כולם לבריכה והיינו כולם ביחד.
לאחר מכן, ישבנו לאכול ארוחת צהריים כולם ביחד ולאחר מכן הלכנו לג'קוזי. יכולתי להישאר שם כל החיים! זה פשוט החיים ה-טובים : ]
"תגידי אפשר שנדבר..?" לירון ביקש ממני בלחש כשישבנו בג'קוזי. בלית ברירה, הסכמתי וקמנו שנינו. הלכנו לקומה הכי תחתונה, איפה שהבר ריקודים. הזמנתי קולה והוא הזמין איזה משקה אלכוהולי D:
"תגידי.. מה יש לך..? זה ניראה כאילו את מתחמקת ממני.. באתי לרקוד לידך והלכת ואת כל הזמן עם דוני הזה.. אני לא מבין.. את מבלבלת אותי.." אמר.
"למה אני אמורה לבלבל אותך..? כאילו, מה שהיה אתמול.. זו הייתה סך הכל יציאה של ידידים.. שנינו הסכמנו על כך. וגם הנשיקה הזאת שהייתה בסוף, קרתה בטעות.. לירון, זה לא.. אנחנו לא.. לא יכולים.. להיות.." אמרתי והוא השלים אותי : ".. ביחד.. כן את זה כבר הבנתי.." הוא ממש התבאס.
"אם הייתי יכולה, ואם הייתי בגיל המתאים ובמקום המתאים.. אולי.. אולי זה היה כן קורה.." אמרתי.
"אבל.. לאהבה אין גיל.. וגם המקום לא כ"כ משנה.. אני מרגיש אלייך כ"כ הרבה דברים.. בחיים לא קרה לי דבר כזה עם מישהי, מבינה?" אמר ושם את ידו על ידי.
"אבל זה לא יילך.." אמרתי.
"לצערי.. את.. את בכלל מרגישה משהו..?" שאל. לא ידעתי מה לענות לו..
"אני חושבת ש..שכן.. אתה מאוד מיוחד וכיף לי איתך ואני אוהבת לדבר איתך.. אבל.. אני יודעת שבחיים זה לא יילך.. אתה גדול ממני בהמון שנים.. ועכשיו, אתה גם המדריך שלי אז.." אמרתי.
"רק רציתי לדעת שכן יש לך משהו אליי.." אמר.
"בואו! נוסעים בחזרה למחנה" שמענו קריאה מלמעלה.
"יאללה.." אמר וקם. קמתי גם אני ובטעות התנגשנו.
"אני מצטער" צחק. גם אני צחקתי, ולשנייה אחת הרגשתי מין דחף חזק כזה לחבק אותו ולנשק, אבל עצרתי את עצמי. עלינו למעלה.
"סתם עבדתי עליכם" צחקה עדן.
"את ממש מטומטמת" אמרתי ודחפתי אותה. 
"תירגעי! ממילא עוד חצי שעה יוצאים, אז קראתי לכם.." אמרה.
"מה שתגידי" אמרתי ולקחתי את הבגדים שלי כדי ללכת להתארגן לקראת החזרה.

6 תגובות ממשיכה <3