אהבה במחנה קיץ ~ פרק 10

"היה לי ממש כיף איתך היום.." אמר דוני.
"גם לי.." אמרתי.
"את באמת ילדה חמודה.. תגידי.. את אממ.." ניסה להגיד לי משהו.
"מה?"
"אממ.. לא משנה" צחק.
"נו תגיד" ביקשתי.
"לא יודע.. רציתי לשאול אם את חושבת שיש איזה סיכוי למשהו בינינו.. לא יודע, אני חושב שאת מוצאת חן בעיניי ו.." ואז נעצר.
"אממ.. דוני אני לא יודעת מה להגיד לך.. דבר ראשון, זה יותר מידי מהר בשבילי.. אני בקושי הספקתי להכיר אותך..ומצד שני אתה גר בלונדון, ואני בישראל.. ואני חושבת שלא ילך כ"כ כי זה מרחק ממש גדול ו.." אמרתי.
"אני מבין אותך.. רק רציתי לדעת.. אז.. נישאר ידידים?" שאל.
"כן, ברור!" חייכתי וחיבקתי אותו.
"אני מצטער אם זה היה מהיר מידי בשבילך.." אמר.
"אממ אפשר להגיד שכן.. אבל העיקר שנישאר ידידים" חייכתי. התחבקנו שוב :)
אני שמחה שפתרנו את זה, אני ממש פחדתי מהעניין עם דוני כי אני ראיתי בו בסך הכל לא יותר מידיד.
"יאללה, למוניות!" קראה עדן. שמתי עליי את הבגדים ונסענו בחזרה למחנה. כולם התחילו עם השאלות שלהם איך היה ומה עשינו.. לא היה לי כוח לאף אחד אז הלכתי לחדר. התקלחתי איזה חצי שעה ואז יצאתי, ואף אחת לא הייתה בחדר אז נעלתי את הדלת והתחלתי להתלבש. הייתי רק עם חזייה ותחתונים, ובדיוק דפקו בדלת.
"אממ.. מי זה?" שאלתי ושמתי עליי את החלוק.
"לירון.. אני מפריע?" ענה מהצד השני של הדלת.
"אני מתלבשת.. תחכה חמש דקות?"
"אי אפשר לחכות בתוך החדר.. ?" צחק.
"לירון אל תהיה מפגר" צחקתי גם אני. הוא חיכה והתלבשתי בינתיים.. שמתי מלא בושם ופתחתי לו את הדלת. הוא נתן לי נשיקה בלחי ונכנס.
"התגעגעתי ליופי הזה.." אמר והתיישב על המיטה שלי.
"אל תתחיל" חייכתי ולקחתי את המסרק שלי.
"מישהו אמר שאני מתחיל?" חייך.
"לא, אמרתי שאל תתחיל" התחלתי לסרק את שערי.
"בואי לידי" אמר ופינה לי קצת מקום.
"לבוא..? לא לבוא..? לבוא..? לא לבוא..?" התחלתי לצחוק.
"נו בואי כבר!" צחק. התקרבתי וכשהייתי ממש קרובה אליו, הוא הפיל אותי על המיטה, נשכבתי והוא חסם אותי מלמעלה.
"מה אתה עושה?!" חייכתי.
"זאת הדרך היחידה להסתכל עלייך מקרוב וככה לא תברחי לי.." אמר. 
דחפתי אותו והוא התהפך, נשכב וחסמתי אותו, הפעם אני- מלמעלה.
"עכשיו אני יכולה להסתכל עלייך מבלי שתברח.."
"את תמיד יכולה להסתכל עליי.. אפילו מיותר קרוב אם את רוצה.." קרץ.
"נחשוב עלייך" חייכתי ונשכבתי לידו.
"איזה יפה את" אמר.
הסתובבתי ושמתי את ראשי עליו..
"כואב לי שאני לא יכולה לעשות כלום עם זה.." אמרתי.
"אף אחד לא אמר שאת לא יכולה.." אמר.
"אני לא יכולה, תאמין לי… שנינו נתאכזב מזה בסופו של דבר, לא משנה מה תגיד.." אמרתי.
"נסי אותי" אמר וליטף את פניי.
קמתי, ואחרי הוא גם קם.
"מה נעשה, אה? אני לא מסוגל להסתכל עלייך מבלי לרצות.." ואז הוא נעצר.
"מבלי לרצות מה?"
"אל תגרמי לי לומר את זה.." אמר.
"נו"
"את יודעת.. מבלי לרצות.. לנשק אותך.. מהפעם הראשונה שראיתי אותך אני רק מת לנשק אותך.. את לא מבינה אפילו כמה שקשה לי לעצור את עצמי כי בחיים אני לא אעשה משהו בלי רשותך.." אמר.
הרכנתי את ראשי. הוא הרים את ראשי בחזרה והתקרב.

לא ידעתי מה לעשות באותה שנייה, פשוט לא ידעתי.. הוא חיבק אותי קרוב, והתקרב עוד ועוד.. ובסוף החלטתי…

5 תגובות ממשיכה


תגובות (4)

אעאעאעאעעאעאעאעאעאעאע
דיי אומייגאדדדדד
תמשיכי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

14/01/2014 05:43

תמשייייכיייי

14/01/2014 05:58

אמג אמג אמג. תמשיכיייייי

14/01/2014 07:47

תמישכיי
מה עם דור הם לא היו ביחד :(?

14/01/2014 14:56
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך