אהבה במחנה קיץ ~ פרק 2

"אתם מתרגשים?" שאל אבא.
"האמת, שמאוד" חייכתי.
"אתם כל כך תהנו" אמר אבא.
"מה איתך שון?" שאלה אמא.
"אני בסדר" אמר. וכמו שהכרתי את שון הוא נורא התרגש, פשוט לא אמר זאת.
"איי.. חודשיים שלמים.." נאנח אבא.
"החלום שלי מתגשם" אמרה ליאן.
"גם שלי" הוצאתי לה לשון.
"מספיק כבר!" התעצבנה אמא.
"הכסף אצלכם? ומצלמת הוידאו?" שאל אבא.
"הכסף, חצי אצלי וחצי אצל קים. מצלמה בתוך המזוודה" אמר שון.
הגענו לשדה.
"דנה!!!!!" צרחתי ורצתי לחבק אותה. דור עמד על ידה, וחייך. חייכתי אליו (:
"תשמרו על עצמכם.." אמא חיבקה אותי ובכתה.
"זה יעבור מהר אמא מה את דואגת?" צחקתי.
"דואגת דואגת" ניגבה את דמעותיה.
כולם נפרדו מאיתנו ונשארנו רק ארבעתינו.
"יאו איך אני בלחץ" התרגשה דנה.
"גם אני" אמרתי.
לפתע ראינו עוד קבוצת ילדים בגילנו מגיעים לקראתנו.
"אה אלה הילדים הנוספים מישראל שנוסעים" אמרתי.
"כן כן אני זוכרת שדיברנו עם הגברת הזאת שמנהלת את הכל שמה היא אמרה שיבואו איתנו עוד קבוצה של 30 ילדים בערך" אמרה דנה.
"יאו הולך להיות קטלני!" צחק דור ושון הצטרף אליו.
הילדים שהתקרבו, היו מלווים בשני מדריכים בוגרים שכנראה יהיו המשגיחים שלנו בלונדון.
אנחנו קבוצה של בערך 40 ילדים מישראל ועוד 40 מלונדון, ועוד הרבה מכל מיני ארצות בעולם, מה שאומר שאני יכיר מלא חברים חדשים. איזה כיף (:
"שלום, אתם דור.. שון.. קים.. ו..דנה?" שאל אחד מהמשגיחים, שדרך אגב היה ממש ממש חתיך :]
"אהאה" חייכה דנה.
"סבבה אז בואו איתנו. בעוד מספר דקות נעלה למטוס ולבינתיים נספר לכם קצת על החוויה שאתם הולכים לעבור" אמר המשגיח. הלכנו כולנו והתיישבנו על הכיסאות.
"טוב אז ככה. שמי ליאורה וזה לירון. אנחנו הולכים להיות המלווים שלכם לאורך כל החודשים האלה. כל מה שתצטרכו לפנות ישירות אלינו. אני האחראית על קבוצת הבנים ולירון אחראי על קבוצת הבנות. כשנגיע ללונדון נחלק לכולכם חולצות של מחנה הקיץ בצבע ירוק זאת אומרת שרק אותם אתם תלבשו במהלך הפעילויות. בשאר הימים שיהיו או בפעילויות ערב שיהיו לכם תוכלו ללבוש את בגדיכם שלכם, שהבאתם מהבית. בלונדון כפי שאני יודעת הילדים קיבלו חולצות צהובות וכך גם שאר הילדים שמגיעים מארצות שונות, כל ארץ בצבע אחר כדי שנוכל להבדיל בין כולם. הפעילויות הולכות להיות בעיקר בבקרים ועד הערב. הקמפוס בו תגורו בחודשיים האלה ענק, לכל הבנות שיהיו במחנה, לא משנה מאיזו ארץ יגורו בחלק א' של הקמפוס והבנים בחלק ב'. בערבים, לרוב, לכם האפשרות לעשות מה שתרצו אך היציאה מהקמפוס מצריכה אישור ממנהל המחנה והקמפוס. יש חדרי כביסה, חדר אוכל שבו תקבלו ארוחות בוקר צהריים וערב, בריכה, מגרשי ספורט,ועוד המון אטרקציות מחכות לכם בקמפוס. יש שאלות?" חייכה ליאורה.
"טיסה מספר 4566789 ללונדון, ממריאה עכשיו. כל הנוסעים להגיע לשער 5.." שמענו ברמקול. כולם החלו מתלחששים וליאורה ביקשה מכולם לבוא אחריה.
אחרי שעה וקצת הטיסה החלה (: אנחנו בשמיים בדרך ללונדון !
עוד פחות מ-5 שעות אנחנו בלונדון ! אני כ"כ מתרגשת..
דנה ישבה לידי ועוד ילדה אחת, שממש נראתה חמודה ישבה לידי.
"שלום" חייכתי אליה.
"היי.." חייכה.
"אני קים וזאת דנה, ואת?" שאלתי.
"מעיין. נעים להכיר" צחקה. היה לה שיער חום תלתלים די ארוך, גשר בשיניים ועיניים ירוקות מהממות. היא הייתה נראית בסדר כזה (:
"תרצו קפה או תה?" ניגשה אלינו הדיילת לאחר הארוחה הטעימה שאכלנו.
"כן. אני רוצה תה" אמרתי.
"גם אני" חייכה מעיין.
"ואני" אמרה דנה.
"יאו איזה מגניב אם נהיה שלושתינו באותו חדר" צחקתי.
"כן" חייכה דנה.
"מה, זה 3 בחדר?" שאלה מעיין.
"לפי מה ששמענו, כן" אמרה דנה.
לאחר שעה וחצי מאז הארוחה סוף כל סוף הודיעו על נחיתה.
"בנות!! תסתכלו מהחלון!!!" צחקה מעיין. הסתכלנו כולנו וזה היה אחד הנופים היפים ביותר שראיתי (:
כעבור מספר דקות, כל הנוסעים קמו ממקומותיהם והחלו להתארגן לקראת היציאה מהמטוס.
"אנחנו בלונדון!" חייך אחד הילדים וכולנו מחאנו כפיים. זהו, אני בלונדון! החודשיים המדהימים בחיי, מתחילים !

תגובות ממשיכה


תגובות (2)

תמשיכי

10/01/2014 08:23

מוששששש תמשיכי

10/01/2014 08:29
6 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך