אהבה בסימן שאלה פרק 10
יצאתי מהבית בהתלהבות ירדתי במורד המדרגות והלכתי לקיוסק כדי לקנות את הקפה עם חיוך טיפשי מרוח לי על הפנים.
רצו לי מלא מחשבות בראש, אולי סוף סוף אני ובן נהיה ביחד זה יהיה כל כך מרגש! כל הזמן הזה שהייתי דלוקה עליו חשבתי שאני סתם מבזבזת את הזמן ואת הלב שלי על משהו בדיוני וחסר סיכוי.
בחיים שלי לא האמנתי שאני ובן נחליף מילה בכלל.. אז למצוא אותו בבניין שלי בוכה ומחכה רק לי בשביל לדבר איתי?
לאט לאט החיוך ירד מפני כי התחלתי לחשוב על מה שיהיה בשיחה שלנו ומה עלול לצאת מפיו של בן…..
אולי הוא רוצה להגיד לי שהוא מצטער שזה קרה ושהוא לא מבין למה הוא פנה אליי בכלל…
אולי הוא יאמר לי לשמור את זה בסוד כי הוא לא רוצה שאף אחד לא ידע שאנחנו בקשר….
ואולי בכלל הוא יאמר לי שהוא לא מחבב אותי בכלל והוא בעצם רוצה את המספר של סיגל כי הוא באוהב בה עד קלות נשמתו ושאני חייבת לחבר ביניהם…
המחשבה הזאת על סיגל העלתה בי צמרמורת אני לא יכולה שעוד בחור שהתאהבתי בוא יאהב את סיגל!
הגעתי לקיוסק וניגשתי למדף לקחת קפה עשיתי את הכל מהר כדי לא לאחר לפגישה שלי עם בן.
לקחתי מהר את חפיסת הקפה ובאתי לרוץ לקופה אבל אז שמעתי: "אליה?.."
הסתובבתי לראות מי קרא בשמי אבל לא ראיתי אף אחד… "אליה!" אני ממשיכה לחפש ואז הבחנתי באלון.
נשארתי עם אותו פרצוף המחפש\נגעל כל הדרך שהוא התקרב…
אלון: "היי מה קורה?" תוך כדי שהוא מתקרב לחבק אותי.
עניתי מתוך נימוס למרות שממש לא רציתי לדבר איתו: "בסדר מה איתך?"
אלון: "מצויין! אז מה את גרה קרוב?"
אני: "דיי, כן, טוב היה נחמד לראות אותך אבל אני דיי ממהרת לאן שהוא.."
אלון: "אל תדאגי אני לא יציק לך יותר מידי" (כדי לך!) "אבל אני מרגיש שאנחנו צריכים לדבר"
אני: "אני לא"
אלון: "באמת! אני מרגיש כאילו את לא מבינה אותי נכון.. את הכוונות שלי!"
התחלתי להיבהל: "איזה כוונות?"
אלון: "אני לא רוצה שנדבר על זה ככה באמצע קיוסק, ניפגש כבר מתי שהוא ונדבר על זה"
אני: "אלון על מה אתה מדבר?.."
אלון: "טוב אז אני לא יעכב אותך עוד, אני בעצמי קצת ממהר… אז ניפגש אה!.." והוא המשיך לדרכו.
אני: "כנראה.."
שילמתי על הקפה והמשכתי לכיוון בן. מה קרה הרגע?!?!? מה לעזאזל זה צריך להיות? להיפגש איתו עכשיו?… יש מצב שהוא רוצה להגיד לי משהו שאני לא רוצה לשמוע!
בן: "אליה!!!" ראיתי אותו
תגובות (0)