אהבה בסימן שאלה פרק 12

בן ליווה אותי הביתה… צעדנו שלובי ידיים והשענתי את ראשי על כתפו.
כל הדרך דיברנו וצחקנו לא הייתה שנייה מתה וכל רגע היה משמעותי, הייתי חסרת חששות. כל הפעמים האלה שהייתי מהרהרת וחושבת פעמיים לפני כל פגישה ומנסה לחשוב על דברים רעים שהוא עשוי לספר לי החלטתי פשוט לזרוק אותם לעזאזל. לא עוד!
זהו זה אנחנו ביחד, אנחנו סוף סוף ביחד! לא יכולתי לדמיין דרך מושלמת יותר דרכה זה היה קורה.
היינו 200 מטר מהבניין שלי ושמו של אלון עלה…
אני: "אפרופו אלון!, נתקלתי בו היום"
בן: "באמת מתי?"
אני: "ממש כמה דקות לפני שאנחנו נפגשנו! בקיוסק"
בן: "וואלה.. נחמד, מה הוא מספר"
אני: "שטויות כרגיל…"
בן: "את יודעת יש לו ממש קראש עלייך"
אני: "באמת!?!"
בן: "כאילו שלא שמת לב.."
אני : "שמתי לב שהוא עוקב אחרי קצת ולא חשבתי שהוא דלוק עלי או משהו.." (שקר)
בן: ""קצת"!! הילד מאוהב בך!"
אני: "אולי על זה הוא רצה לדבר איתי?.."
בן: "לדבר איתך?.."
אני: "כן! כשנתקלתי בו הוא אמר שאנחנו צריכים להיפגש כי יכול להיות שאני לא מבינה את הכוונות שלו…"
בן: "עכשיו את לא צריכה להיפגש איתו כי את יודעת את הכוונות שלו!!"
אני: "אני חושבת שאני בכל זאת ייפגש איתו.."
אלון עצר אותי באמצע הדרך
בן: "לא את לא!!!!"
אני: "בן!!"
בן: "אליה!! תפסיקי להיות כל כך תמימה הוא מאוהב בך והוא יגיד לך את זה, את תשתתקי ואז הוא ינסה לנשק אותך!"
אני: "בן אני ילדה גדולה אם אני לא ארצה שינשקו אותי אז אף אחד לא ינשק אותי וזה שאנחנו ביחד עכשיו זה לא אומר שאתה תתחיל להגיד לי מה לעשות!!"
………………………….(דממה)………………………………
בן הושיט את ידו ואחז בשלי הוא קירב אותה וחזהו ואמר
בן: "…..אני מצטער טוב… סליחה שהתפרצתי ככה אבל אני לא רוצה שהוא ינסה דברים ויפגע בכבודך…"
אני: " בן אני מעריכה את זה שאתה דואג לי אבל אני לא הרכוש שלך! ואתה צריך לדעת איך לדבר אליי, כי ההתפרצות הזאת שלך הייתה ממש לא לעניין!"
בן: "אבל אמרתי שאני מצטער נכון…… בואי"
בן שם את ידו על מותני וקירב אותי אליו, הוא ניסה לנשק אותי.
התנגדתי, אני אוהבת אותו! אבל עדיין כאסתי
בו: "נו בואי"
אני: "נגיד עכשיו,,, אני לא רוצה שינשקו אותי"
והמשכתי הביתה לבד