אהבה בסימן שאלה פרק 14

(בבקשה תאמרו לי מה אתם חושבים זה חשוב לי נורא!!)
באוטובוס ניסיתי להביןמה אני רוצה להגיד לבן, אני יודעת שמבחינתי זה אמור להיות כמו חלום שמתגשם שהילד שאני צופה בו כל השנה רוצה להיות איתי אבל לא בדיוק ככה אני דמיינתי שזה יהיה.
אליה!!!! צאי מהסרט שלך מה קרה הוא לא רוצה שתדברי עם מישהו שאוהב אותך! ושממש במקרה את לא סובלת, בן צודק אני לא מאמינה שפקפקתי בו ככה!
איך שאני יורדת מהאוטובוס אני רצה לבן ומנשקת אותו לעיני כולם!
ירדתי נחושה מהאוטובוס ואז מישהו משך אותי אחורה לצד האוטובוס.
צעקתי מתוך בהלה אבל סתמו לי את הפה.
מסתורי: "ששש… אליה מה את צועקת?!?!"
זיהית את הקול…
אני: "סיגל מה את מבהילה אותי ככה!?!?!?"
סיגל: "אליה יש לנו שיחה מאוד צפופה לעשות!!"
השתתקתי….
סיגל: "למה לא סיפרת לי על בן?!?!"
אני: "כי… כי.. זה חדש, איך את יודעת"
סיגל: "כולם יודעים כל השכבה!, ומה חדש הוא אמר שאתם מדברים כבר מלא זמן!"
אני: "סיגל נו.. אני מצטערת באמת אבל את מכירה אותי…", "אני פחדתי שאם אני יתחיל לרוץ ולספר זה יהרוס לי את הכל!"
סיגל: אפילו לי אליה! אפילו לי!"
אני: "צודקת אני מצטערת הייתה צריכה לספר לך" "נו! בבקשה תסלחי לי…!" חיבקתי אותה
סיגל: "טוב נו.. למרות שאני עצבנית עלייך אש!"
אני: "חחחח" סיגל תמיד יודעת איך לגרום לי לחייך
סיגל: "טוב יאלה לכי לחבר שלך, והיום בערב אנחנו נפגשות ואת מספרת לי הכל"
אני: "אבל אז הכל יהרס!!"
סיגל: "אליה!!!"
אני: "חחח, סתם סתם אני יספר לך הכל"
צחקנו והתחבקנו ואז הלכתי לבן. כשנכנסתי לשכבה כולם הסתכלו עלי חלק בחיוך חלק בקנאה וחלק אפילו בזלזול של: מה למה היא בלה בלה בלה!!
זיבולי שכל אבל לא אכפת לי מהם, אכפת לי מבן.
הנה הוא.
המשך יבוא…..