אהבה בסימן שאלה פרק 23

כפיר לא יצא לי מהראש ובן לא עזב אותי עם המבטים העוקבים שלו…. זה היה ממש לא נעים אבל ממש ריחמתי עליו.
באיזה שהוא מקום הרגשתי בטוחה עם בן וכל פעם הייתי נפעמת מהעובדה שיצא לי להכיר בן אדם כל כך טוב ובו זמני כל כך הפכפך…
האמנם התחרטתי אבל אני לא יכולה לשכוח בכל פעם שבן ירים עלי יד, כאילו זה דבר מקובל!
למחרת בבוקר שברתי את הראש שלי אילו בגדים לבחור ואיך לסדר את השיער. הכחשתי את זה חזק אבל זה בעצם היה לכבוד כפיר. לא הסכמתי להודות שאני מחבבת אותו, אולי זה היה כי עדיין הייתי מאוהבת בבן.
שהגעתי לתחנת ההסעות סיגל בחנה אותי בגבות מורמות, כשראשה סורק אותי מלמטה ומעלה ובחזרה..
"מישהי נפלה חזק.." אמרה סיגל, "את נפלת חזק" עניתי בבושה ועלית על האוטובוס.
בדרך לבית ספר שמעתי את השיר "green eyey" של קולדפליי. באוזניות, הבטתי בחלון מלא בטיפות הגשם והרגשתי כמו בקלישאה מטומטמת. זה עצבן אותי קצת.
כשהגענו לבית הספר אני וסיגל צעדנו לכיתה, בזמן שאנחנו מעמידות פנים של "אנחנו בעיצומה של שיחה רצינית שסופה כולל את הפתרון לרעב העולמי" מרחב הראייה שלי קלט את כפיר מתבונן בי ואז מסתבך עם הלוקר שלו.
שלחתי את סיגל לבדה לכיתה וניגשתי לעזור לכפיר בעוד בן מתבונן.
הושטתי של ידי למנעול הלוקר ובנסיון לפתוח אותו "אתה יודע זה לא כל כך מסובך, אתה רק צריך ל.."
"כן אני יודע אני לא מטומטם" כפיר קטע אותי והחזיק בידי, "רק חשבתי על דרך שתגשי, הסקתי שאת מסוג האנשים שעוזרים לאנשים במצוקה…." הוא אמר בנימה הכי חודרת לנשמה. אני יודעת שזה סוג של מחמאה אבל בכל זאת נעלבתי קלות
אני: "טוב אז אתה מסתדר?" הלכתי לכיוון הכיתה
כפיר תפס לי את היד ומשך אותי אליו, זה הזכיר לי דברים לא טובים אז משכתי אל היד אליי.
"למה ככה, וחוץ מזה את לא תתחמקי ממני כל כך מהר, אני עוד חייב לך גלידה" כפיר אמר.
"אתה לא חייב לי כלום" עניתי, "צודקת אני אני צריך להיקנס בך שוב בשביל זה חח"
אני :"חחח נראה לי שנוותר על זה"
כפיר:"רוצה לקחת אותך לגלידה"
טוב אם לא הייתי מוקסמת עד עכשיו אז זה היה השיא.
"אז מחר?" כפיר שאל. "אני לא יודעת.."
"מה יש לדעת?" כפיר שאל, "אני לא יאנוס אותך או משהו"
אני: "מבטיח?"
כפיר: "חחחח, מבטיח"
אני: "טוב אז קבענו"
כפיר: "מחר ב18:42"
אני: "18:42?"
כפיר: "כן 18:42! סמכי עלי"
בדרכי לכיתה בן נעמד מולי "אנחנו צריכים לדבר" אני: "אני לא חייבת לך כלום"
בן: "נו אליה למה את כזאת?!"
אני: "באמת בן, אתה לא מבין?!?!"
בן: "את ברצינות תתעלמי ממני לחלוטין עכשיו, וגם מה את מדברת עם הכפיר הזה, מה לך ולו?!? "
אני: "ממש לא עניינך"
סיפרתי סיגל על השיחה הקטנה שלי עם כפיר המסתורי החתיך, ויחד איתה ניסיתי להבין עם זה דייט או סתם מפגש ידידי…
סיגל: נו אליה בחייך, מה זה מפגש ידידי?!?!"
אני: "מאיפה אני יודעת הוא אמר לי לפגוש אותו לגלידה מחר ב18:42"
סיגל: "נו את צוחקת עלי!! כל הסימנים לפנייך:
– הוא זמם מזימה רק כדי שתיגשי אליו
-הוא הזמין אותך לגלידה שזה משהו שסוחחתם עליו כבר בעבר
– והוא נתן לך שעה מדוייקת וחשודה כך שהוא בטח חשב על זה קודם והוא עושה משהוא ממש מגניב"
טוב אולי יש משהו במה שסיגל אומרת…