אהבה בקול רם – פרק 1

פרק 1
החברה שחזרה:

"נו תעשי לי טובה אשלי – את בת 17!" אמרה לי אמילי חברתי הטובה.
"אז מה אם אני בת 17? זה לא אומר שאני חייבת ללכת למסיבות!" עניתי בעצבים לאמילי.
"למה את לא רוצה ללכת?" שאלה בייאוש.
"כי יש מחר בגרות! אמילי אני לא מבינה אותך, למדת כל כך הרבה לבגרות הזאת ועכשיו את עומדת ללכת למסיבות? תעשי לי טובה" מלמלתי בכעס.
כן , אני חנונית ואני לומדת כאילו אין מחר. אבל זה לא אומר שאני לא הולכת למסיבות. פשוט אם יש מסיבה ויום אחרי זה מבחן אני פשוט לא הולכת.
"אוףףף" אמרה בתינוקיות.
"אני מציאה לך לעזוב את השמלה שאת מחזיקה עכשיו וללכת להתכונן. כי אחרי זה אם תקבלי ציון לא טוב את תבואי אליי ותבכי שלמדת כל כך הרבה וזה הציון שקיבלת. אבלל לא למדת לפני" אמרתי ברצינות כשאני מסתכלת בעיניה.
"אבל אני לא רוצה לפספס את המסיבה הזאת" אמרה ואני נאנחתי.
"תזכירי לי מסיבה אחת שלא פספסת. כל מסיבה שאת שומעת את הולכת אליה. תיקחי הפסקה. גם ככה עוד שבוע יש עוד מסיבה!" אמרתי בטון מזלזל. כמה מסיבות אפשר לעשות?!
"צודקת.." אמרה בשקט.
"יש רגע שאני לא צודקת?" הקנטתי בשעשוע מה שגרם לאמילי לצחוק אחרי הדיכאון שאני נכנסה בו.
"הלכתי ללמוד להיסטוריה.. ביי" אמרה ויצאה מביתי.
נשפתי בחוזקה, טילטלתי את ראשי וחזרתי לשולחן וחורשת את החיים על הבגרות הארורה הזו.

***

"בוקר טוב" מלמלתי בפחד כשנכנסתי לבית הספר ופגשתי את אמילי.
"אני רועדת" מלמלה ולגמה מהבקבוק.
"אל תכניסי אותי ללחץ תעשי לי טובה" אמרתי ומשכתי באפי.
התקדמתי ללוקר שלי ביחד עם אמילי והכנסתי את התיק לבפנים והוצאתי את הקלמר.
לאחר שסגרתי את דלת הלוקר קלטתי בזווית עיניי את אוסטין. הילד הכי מקובל והכי יפה שיש… לפחות בעיניי..
"אז… למה בנות כאלה יפות לא ראיתי במסיבה?" שאל ואני הבטתי באמילי שעשתה לי פרצוף של 'בגללך!'.
"מה זה משנה?" מלמלתי. כאילו שאכפת לו מאיתנו. סגרתי את הלוקר עם המנעול כשאמילי ממשיכה בדרכה. לאחר שהפניתי את גבי לאוסטין הוא תפס בידיי מה שגרם לי להסתובב חזרה אליו במבט מופתע.
"למדת לבגרות אה?" שאל והייתי כמעט בטוחה שהוא מזלזל.
"כן" אמרתי והוא צחק בצחוק היפה שלו. אבל זה עדיין היה מזלזל.
"אכפת לך?" שאלתי כשראיתי שהיד שלו לא עזבה את ידי.
"או – כן" אמר ושיחרר את אחיזתו בידי והמשכתי בדרכי.
"חכי. איך קוראים לך?" שאל וסובבתי את עצמי שוב אליו, רק שהפעם היינו רחוקים.
"אשלי" אמרתי בחיוך.
"אוסטין, נעים מאוד" אמר וחייך.
הסתובבתי חזרה והלכתי בחיוך לכיתה של הבגרות. ממתי אוסטין מתחיל עם בנות חנוניות?

***

"אוקיי זה היה קשה" אמרה אמילי והסכמתי איתה כשאני פותחת את הלוקר שוב, בחוסר רצון. לא היה לי כוח לכלום אחרי הבגרות הזאת.
"עכשיו את יכולה ללכת לכל מקום שתרצי, את משוחררת מבגרויות לבנתיים" אמרתי וצחקתי. בסוף שנה יהיו עוד כמה.
"מצחיק שזה עצוב" מלמלה וקלטתי שוב את אוסטין.
"בואי" אמרתי במהרה ויצאנו מבית הספר.

***

"זואיייייייייייייי" צרחנו אני ואמילי כשראינו את זואי יוצאת משער הטיסות.
זואי טסה לארצות הברית לחודש לפגוש את חלק ממשפחתה. מה שגרם לנו להתגעגע מאוד.
"אמיליי, אשליי" צעקה ורצה עם המזוודות אלינו כשהיא מפילה אותן על הרצפה לפניי שהיא מחבקת אותנו. צחקנו בחוזקה ולא עזבנו את החיבוק.
"איך היה בארצות הברית??" שאלה אמילי והיא חייכה חיוך גדול.
"היה מטורףףף" צעקה וצחקנו.
"אני מקווה שלא שחכת את המתנות שלנו" אמרתי בחיוך תחמני.
"או.." אמרה בשקט ואני ואמילי פתחנו עיניים.
"שחכתי אותם אצלהם…" אמרה עם היד על הראש שלה והבטנו בה במבט של אימה.
"סתם מה יש לכן? שחכתן כמה אני אני אוהבת לצחוק עליכן?" שאלה בצחוק וצחקנו בחוזקה.
זאת הזואי שאני מכירה.
"הולכים. עכשיו. למסעדה!" ציוויתי ונסענו למסעדה הכי אהובה עלינו.

***

"אוקיי אז זה בשבילך" אמרה זואי ונתנה לי מתנה פשוט ענקית. פתחתי את עיניי והתחלתי לפתוח את המתנה.
כשסיימתי ראיתי ערכה שלמה של עפרונות שכל כך רציתי אבל הם נמכרים בחול והם יקרים ברמות מטורפות.
"מההה" צעקתי בחוזקה. "אני לא מאמינהה" צעקתי מאושרת ונישקתי בחוזקה את זואי.
"חכי, זה לא הסוף" אמרה וגרמה לי לפתוח את עיניי.
"גם זה" אמרה והושיטה לי עוד מתנה עטופה.
פתחתי גם אותה וראיתי את צבעי המים שגם אותם ממש רציתי.
דמעות עלו בעיניי.
"את מציירת מדהים. והגיע הזמן שתיקחי את זה צעד אחד קדימה ותתחילי להשתמש בדברים מקצועיים ולא רק בדברים רגילים" אמרתי ואני פשוט קפצתי עליה בחיבוק מטורף.
"אני לא יודעת איך להודות לך!" אמרתי וניגבתי את הדמעה שנפלה מעיניי והיא צחקה.
"וזה בשבילך" אמרה זואי ונתנה לאמילי מגנט של ארצות הברית וצחקתי בחוזקה.
"מצחיק מאוד" מלמלה אמילי וצחקה ביחד איתנו.
"קחי" אמרה זואי ודחפה את המתנה לידיה של אמילי. אמילי פתחה את המתנה וראתה מלא בגדים שתמיד רצתה אותם לקנות בחול. וכשאני אומרת מלא, זה לפחות עשרים פריטים.
"יששש תודה תודה תודה" מלמלה באושר אמילי ונישקה את זואי התחילה למדוד עליה את הבגדים מולנו מה שגרם לנו לצחוק.
אין עליכן חברות…