אהבה בקול רם – פרק 2

אהבה בקול רם
פרק 2 – מתיחה או מסיבה?

"אשליייי" לחשה אליי אמילי בצעקה קטנה כשראתה שאני חולמת בשיעור.
ניערתי את ראשי וחזרתי למציאות.
"אהה- מה?" שאלתי בשקט בלי שישמעו.
"תראי מה יש לי" אמרה והראתה לי ג'וק מפלסטיק מה שגרם לי לשנייה לקפוץ.
"משוגעת, מאיפה יש לך את זה?" שאלתי בצחקוק.
"לקחתי מאח שלי" אמרה וחייכה חיוך תחמני ואני רק צחקתי.
"פסס – זואי" לחשה אמילי לזואי.
"אה?" שאלה בזמן שהיא מעתיקה מהלוח.
"תביאי לי שנייה את הקלמר שלך" אמרה זואי ולקחה ממנה את הקלמר.
אשלי פתחה את אחת מהתאים של הקלמר והכניסה בתוכו את הג'וק. צחקתי בשקט בלי שזואי תשמע ואשלי הוציאה מהקלמר שלה עט ומיד אחר כך החזירה כאילו כלום לא קרה.
לאחר שסיימנו להעתיק מהלוח זואי פתחה את הקלמר שלה בשביל להחזיר את העט וראתה את הג'וק. כמובן שהיא צעקה, צעקה חזקה וקצרה. אני ואמילי לא הפסקנו לצחוק בשקט כשאנחנו נחנקות תוך כדי.
"זואי! מה את צועקת ככה?" שאלה המורה בצעקה מה שגרם לנו לצחוק עוד יותר.
"זה מה שקרה!" אמרה זואי והראתה את הג'וק למורה שכל הכיתה נגעלת ונבהלת לרגע.
אני וזואי צחקנו בחוזקה לא הפסקנו להפסיק וכאבה לנו הבטן כאילו אין מחר.
לרגע ראיתי את אוסטין בוהה בי. הוא לומד ביחד איתי פיזיקה.
והצחוק שלי נסק בהדרגה כשמבטנו הצטלבו. מה הוא רוצה ממני?!
"זואי, אשלי ואמילי. תצאו מהכיתה בבקשה!" אמרה המורה מה שגרם גם לאמילי להפסיק לצחוק. קמנו מהמקום שלנו והתקדמנו לדלת.
"איזה מעצבנות אתן!!!" אמרה זואי והתפרצנו שוב מצחוק.

***

אני וזואי הגענו לביתה של אמילי כדאי לעזור לה בבחירות השמלה למסיבה. הילדה הזאת חולת מסיבות, בחיים שלי לא ראיתי כזה דבר.
"טוב" אמרה אמילי והוציאה את כל השמלות החדשות שלה מהארון. כשראיתי את הכמות פתחתי את עיניי ונשפתי את כל האוויר שהיה לי בריאות. אין לי כוח לזה.
"זאת?" שאלה ושמה על עצמה שמלה אחת.
"לא, הבא" אמרתי ביחד עם זואי.
וכך המשיך הסבב עד שהגענו לשמלה השביעית.
"זאת!" אני וזואי אמרנו בפה אחד ונתנו כיף אחת לשנייה. לפחות זה לא לקח הרבה זמן.
שמלת סטרפלס בצבע כחול כהה וארוכה. מושלמת!
"טוב" אמרה אמילי ותלתה את שאר השמלות.
"תגידי אשלי" פנתה אליי זואי והסתכלתי עלייה.
"שמת לב איך אוסטין בוהה בך בזמן האחרון? אני כבר שבוע נמצאת כאן וכל פעם שראיתי אותו בסביבה תמיד הוא היה מסתכל עלייך" אמרה בחשד.
"הילד הזה לא יודע מה הוא רוצה מעצמו. בטח סתם רוצה להציק" אמרתי בטוחה בדבריי.
"חוץ מזה, למה שהוא יאהב חנונית כמוך?" שאלה אמילי וזרקתי עליה את הכרית שלה.
"תזהרי!" הזהרתי. למרות שאני יודעת שאני חנונית, אני לא אוהבת כשאומרים לי את זה.
"חנונית, חנונית, אבל חנונית יפה" אמרה זואי ואני חייכתי.
"הייתי מתה לשיער וצבע עיניים כמו שלך" אמרה אמילי ואני צחקתי במבוכה.
יש לי שיער בלונדיני עם גוונים של חום ושיער ירוק. אני אוהבת את איך שאני נראית אבל אני לא משוויצה או מראה את זה.
"בכל מקרה, לכו הביתה – אתן לא רוצות לאחר נכון?!" אמרה אמילי וכל אחת הלכה לביתה.

***

השעה שש הגיעה. תילתלתי את שיערי הבלונדיני והוספתי סיכה זוהרת בצד ראשי.
התאפרתי ולבשתי את השמלה. הכתפיים שלי היו חשופות שכל ידיי עטופות בתחרה שחורה שמגיעה מהשמלה. השמלה השחורה הייתה ארוכה ומחמיאה לגופי. נעלתי על נעלי העקב השחורות שלי והייתי מוכנה. זה יותר נכון ערב מכובד כמו נשף אך לא מסיבה של אלכוהול כמו תמיד.
בשעה שבע אמילי הגיעה עם האוטו שלה ביחד עם זואי ונסענו למקום.
זואי הייתה לבושה בשמלה אדומה ארוכה ושיערה החום היה מוחלק.
ואמילי הייתה לבושה בשמלה כחולה כהה ארוכה עם שיער מתולתל כמו שלי.

***

כשהגענו ראיתי הרבה בנים עם חליפות ולבושים מכובד וכל הבנות בשמלות ערב. זה היה כיף. אני יותר אוהבת כאלה מסיבות מאשר מסיבות אלכוהול.
אני, זואי ואמילי תפסנו מקום באחד מהשולחנות וישר הלכנו לרחבה.
לאחר כמה ריקודים הגיע הריקוד הכי אהוב עליי. הריקוד זוגות שכל פעם מחליפים בן זוג בזמן מסוים.
כל הבנות שרצו לרקוד עמדו בשורה וגם אני עמדתי ביחד עם זואי ואמילי. לכל אחת מהבנות הצטרף בן זוג. זה לא משנה מי מצטרף למי בגלל שמיד אחר כך מחליפם בן זוג.
נער עם שיער חום ועיניים חומות דבש התקדם ונעמד מולי. חייכתי אליו והוא חייך אליי.
המוזיקה התחילה להתנגן והתחלנו לרקוד. הצעדים פשוטים מאוד אך לוקח זמן ללמוד אותם.
התחלפתי בערך כבר עם חמישה נערים והשישי הוא האחרון. הבנות לא יודעות מי הנער השישי שיקח אותן. כל הנערות הסתובבו וכל נער תפס במותניה של הנערות. הרגשתי ידיים חסונות וגדולות עוטפות את מותניי מה שגרם לצמרמורת לגופי. חיכיתי לרגע שהוא יסובב אותי בכדאי לראות מי זה. לאחר כמה שניות הנער סובב אותי והבטתי בפניו של…. אוסטין?!. היינו קרובים כל כך מה שגרם לליבי לפעום בחוזקה. דווקא בקטע שהוא הכי אינטימי והכי קרוב יצא לי את אוסטין?!.
"אז את לא נשארת להתכונן למבחן?" שאל בחיוך כובש וצמרמורת עברה בכל גופי.
"סתם, אני יודע שאת לא עד כדי כך כזאת" אמר ושם את מצחו על מצחי, כמו בריקוד. הרגשתי את נשימותיו עליי מה שגרם לי לפתוח את פי בתשוקה. הרגשתי אותו מפיל אותי אחורנית ונשען מעליי מה שגרם לשפתינו עוד שנייה להתנגש אחד בשניה. נשמתי עמוק ונשפתי כשהחזיר אותי לעמידה.
"את יפה" אמר ואני הבטתי בעיניו כשרוב השניות האלה הבטתי אך ורק בשפתיו.
"תודה.." אמרתי בשקט והשתחררתי מגופו כשידו מחזיקה בידי ומושך אותו בסיבוב אליי.
"לא חשבתי שתדע את הריקוד הזה" אמרתי.
"הריקוד הזה הכי אהוב עליי. לרקוד עם בנות שוות זה הכי כיף" אמר ולפתע הרגשתי הכי מזועזעת שיש. לפני שנייה הרגשתי כל כך אהובה וכל כך קרובה ופתאום הוא אומר את זה? לרגע הרגשתי לא בנוח והשתחררתי ממנו קצת כך שפחות היינו קרובים.
"אבל את הכי שווה מבין כולן" אמר והחזיר אותי קרוב אליו והרגשתי את הריח של הבושם שלו מה שגרם לי להיטרף מבפנים. בושם של גברים זאת החולשה שלי.
שתקתי. לא ידעתי אם לקחת את זה כמחמאה או כלא יודעת מה.
המוזיקה נגמרה והשתחררתי מאחיזתו.
"תודה שרקדת איתי" אמרתי ועזבתי אותו, בלי לשמוע שום מילה ממנו.