cupcake21
פרק שלישי, מקווה שאהבתן

אהבה בקול רם – פרק 3

cupcake21 18/03/2015 882 צפיות תגובה אחת
פרק שלישי, מקווה שאהבתן

אהבה בקול רם
פרק 3 – אהבה אמיתית?

התעוררתי בבוקר לאחר המסיבה שהייתה אתמול. ראיתי שעדיין הייתי לבושה בשמלה והייתי עדיין עם האיפור והשיער. נגעלתי מעצמי וקמתי מהמיטה. פשטתי מעצמי את השמלה ונכנסתי ישר להתקלח. בזמן שהמים זרמו על גופי חשבתי על אירועי אתמול. נזכרתי בריקוד המדהים שהיה לי עם אוסטין שממש ברגע הכי אינטימי שהיה הוא הרס הכל. נשמתי עמוק וניסיתי להדחיק זאת ממוחי. לאחר שסיימתי להתקלח לבשתי עליי את בגדיי הבית ועטפתי מעל ראשי מגבת. כשיצאתי מהמקלחת נכנסתי לחדרי וכמעט קיבלתי התקף לב. ראיתי את אמילי על מיטתי.
"אמילי, אני אהרוג אותך!" אמרתי בעצבים וזרקתי בחוזקה כרית על פניה.
"אח- מה יש לך?" שאלה וצחקה.
"איך נכנסת בדיוק?!" שאלתי בעצבים.
"אמא שלך הכניסה אותי, מה את עצבנית כל כך?" שאלה בעיניים גדולות.
"כלום. מה רצית?" שאלתי. לא רציתי לספר בנתיים על אוסטין, שלא יתחילו לחפור לי עליו ושלא ינסו לשדך לי פתאום בינינו. למרות שאני לא רוצה.
"אוקיי תקשיבי" אמרה בעיניים זוהרות והתיישבתי לידה על המיטה.
"אתמול בערב אז קצת אחרי הריקוד זוגות הלכתי לאחד החדרים כי רציתי לתקן את האיפור שלי. קיצור הגעתי לאחד החדרים ואוסטין היה שם" אמרה בהתלהבות.
"מה הוא עשה שם?" שאלתי בעיניים גדולות.
"מה זה משנה עכשיו? אז בקיצור בואי נגיע לעניין" אמרה אמילי ולרגע עצרה ונשמה עמוק.
"התחלנו לדבר על החיים וכל מיני דברים אחרים. לרגע אוסטין המוכר לא היה, אני לא יודעת איך להסביר לך. הוא היה יותר קשוב כזה?" אמרה ואני בלעתי את רוקי. "המשכנו והמשכנו לדבר ולבסוף איכשהו הגענו למצב ש.." היא המשיכה לדבר ולרגע עצרה ונשכה את שפתה האחרונה. פחדתי לשמוע את שלושת המילים הבאות. "הוא נישק אותי" אמרה והרגשתי את הלב שלי פשוט נופל. "או – מה?" ניסיתי להראות הכי מופתעת שיש, למרות שרציתי לבכות ואין לי מושג למה.
"תקשיבי אני בעצמי מופתעת. זה היה כל כך טוב וכל כך מושך" אמרה בעיניים זוהרות ואני רק נשברתי מבפנים.
"וואו! אז זה אומר שאתם..?" שאלתי בטון גבוה.
"בנתיים אני לא יודעת, קיצור אני חייבת ללכת, נדבר אחר כך" אמרה ויצאה מחדרי. כשעזבה את ביתי נשכבתי על מיטתי ולפתע דמעות התחילו לנזול מעיניי ולא הצלחתי לעצור אותן.
למה אני בוכה? כולה ילד חש.

***

יום למחרת הבשורה של אמילי הלכתי לבית הספר בלי רצון בכלל. אתמול לא יצאתי מביתי הייתי בדיכאון מוחלט.
נכון שזה אוסטין והוא הילד הכי שווה שיש בשכבה.. אבל הוא גם ילד עם יציאות מזעזעות.. לרגע אני חושבת שאני פשוט מאוהבת בו. למה אני לא יכולה להיות שמחה בשביל אמילי? למה אני צריכה עכשיו להיכנס לדיכאון בגלל בחור? אני רק מקווה שזה לא יהרוס את הקשר שלי עם אמילי.. אם יהיה ביניהם משהו.
כשהגעתי לכיתה ראיתי שהגעתי מוקדם מדיי וילד אחד בלבד היה בכיתה. וכמובן אם המזל הרע שיש לי זה היה אוסטין. המבטים שלנו הצטלבו ומיד הורדתי את עיניי ממנו. נשמתי עמוק בשקט ושמתי את התיק שלי על הריצפה.
כשהסתובבתי קפצתי אחורה כשראיתי בדמותו של אוסטין קרובה אליי יותר מדיי.
"מה אתה רוצה?" שאלתי בשקט כשמרחק של אצבע בינינו ואני מתרחקת עד שאני מרגישה שולחן מאחוריי.
"זוכרת את אתמול?" שאל והתקרב אליי עוד יותר שכבר הרגשתי את גופו על שלי.
מה הוא רוצה ממני לעזאזל?! הוא לא עם אמילי?!.
"זוכרת" עניתי בקול רועד.
לפתע הרגשתי את אצבעותיו מחליקות על ידיי מה שגרם לי לצמרמורת נעימה בגופי.
"ובכן, אני לא נרדמתי אתמול" אמר וחייך אליי כשהוא מתקרב עוד יותר ומצחו נפגש במצחי.
לעזאזל, רק לא זה.
"באמת?" שאלתי ולא זזתי ממקומי. אני יודעת לאן הוא חותר.
"כן" אמר ובא לקרב את פניו עוד יותר לשלי אך הזזתי את ראשי לכיוון צווארו והתקרבתי לאוזנו כשאני מחזיקה בחזה שלו; גורמת לו להרגיש בדיוק כמו שאני מרגישה עכשיו.
"רק שתדע, שעליי זה לא עובד. לך לאמילי, שמעתי שהיה לכם לילה מדהים אתמול" לחשתי לאוזנו כמעט בתשוקה.
כששמע את דבריי, הוא התרחק ממני והביט בעיניי.
"תעשה לי טובה, אם אתה באמת רוצה 'להשיג אותי' אתה יכול להוריד את המסיכות שלך" אמרתי כשאני מאוד קרובה אליו. הוא הביט בי לכמה שניות ולבסוף דחפתי אותו חלש ויצאתי מהכיתה.
אני לא מאמינה שזה קרה הרגע.

***

בזמן השיעור לא הצלחתי להתרכז. כל פעם ראיתי את אמילי בוהה באוסטין ואת אוסטין בוהה בי מה שגרם לגופי לבעור מרוב עצבים. נתתי מכה לרגל השולחן בכדי לשחרר חלק מהעצבים.
"אוי – את בסדר?" שאלה זואי שנבהלה מעט.
"אני בסדר גמור" אמרתי ונשמתי בחוזקה.
כשראיתי את אוסטין ממשיך לבהות בי הוצאתי דף מהמחברת והתחלתי לרשום.
'תפסיק להסתכל עליי! זה לא כל כך מחמיא, אתה יודע?' רשמתי וקימטתי את הדף לכדור. כשהמורה הסתובבה ללוח ואמילי וזואי היו שקועות בלהעתיק זרקתי את הכדור על ראשו של אוסטין. אוסטין נבהל ולא הבין מאיפה זה עף ולאחר שקלט את מבטי הוא פתח את הפתק. ראיתי אותו קורא ומקמט חזרה את הפתק. הוא הביט בי במבט רציני ולבסוף הוציא לי לשון עם מבט חמוץ. לעזאזל כמה שאני שונאת אותו כרגע. גלגלתי עיניים והתחלתי להעתיק מהלוח.
לפעמים הוא עושה את החיים שלי ליותר קשים.


תגובות (1)

ממש אהבתי. המשךך!!!

19/03/2015 07:55
8 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך