אהבה זה כל כך כואב-פרק 22

"מה יש לך?"הוא צעק כשהוא דופק על הדלת,
"לך מפה למה חזרת?"צעקתי אליו בוכה
"לא חשבתי שזה יפגע בך"הו אמר לי,נו באמת מה הוא מטומטמם
"לך מפה אני לא רוצה לשמוע את הקול שלך אפילו"אמרתי לו
"תבטיחי לי שאת תשמרי על עצמך אני עוד מעט חוזר לאילת"הוא אמר,עוד פעם הסטוצים שלו
"עוד פעם אילת"צעקתי עליו
"אני חולה סרטן טוב?אני נוסע לשם לבלות"הוא אמר לי,למה הוא לא אמר לי ישר
"מה"שאלתי אותו ופתחתי את הדלת
"אני חולה סרטן יש לי עוד שנה לחיות ואני מבלה"הוא אמר לי התחלתי לבכות איזה כלבה אני
"אני מצטערת"אמרתי וחיבקתי אותו
"זה בסדר הייתי צריך לספר לך מההתחלה"הו אמר לי בכיתי עוד יותר
"טוב אני חייב ללכת הייתי צריך רק להגיד לך שלום"הוא אמר לי וחיבקתי אותו
"ביי אני יתגעגע"אמרתי לו והוא הלך אני לא מאמינה שהילד הכי חמוד בעולם חולה סרטן שיש לו עוד שנה אחת לחיות,שעוד שנה הוא מת ולא יהיה תדבר המושלם הזה על כדור הארץ,שטפתי את הפנים שלי ועליתי לכיתה של המורה שלי
"עדי?"שאלתי בקול מבואס
"כן חן"היא אמרה לי
"המורה לספרות שלח אותי אלייך"אמרתי
"אוקיי שבי ליד שון בסוף הכיתה"היא אמרה
"חן מה קרה"הווא שאל אותי
"כלום עזוב לא משנה"אמרתי
"נו תספרי כבר"הוא אמר לי
"מה נהיית החברה הכי טובה שלי"אמרתי עליו עצבנית ושמתי את פניי על השולחן
"אוקיי"הוא אמר ואני שתקתי….עומר!עומר!עומר!עומר! הדהד בראשי כל המחשבות על הסרטן המפגר הזה שדבוק לו בגוף
צלצול הביתה…
יצאתי מהכיתה וראיתי שנועם מחכה לי
"טוב תקשיבי שי לי מלה תכננונים להערב כמו ללכת למועדון"היא אמרה לי אוף מה עכשיו מועדון אין לי כח
"טוב"אמרתי לה והלכתי הביתה
נכנסתי לחדר ורשמתי מכתב
אלוהים היקר!
זאת פעם ראשונה שאני רושמת לך,החיים שלי הם מושלמים,אבל של ידיד שלי לא רבתי איתו וגיליתי שיש לו סרטן,אלוהים בבקשה תעשה שהוא לא ימות,הוא הילד הכי חמוד והכי נדיב שיש בעולם,בבקשה אני אתפלל כל יום על החיים שלו,אני אעשה כל משה תרצה בבקשה אלוהים אני מתחננת!!