אהובית
מקווה שאהבתם 4 תגובות ומעלה פרק 4

אהבה זה כל כך כואב-פרק 3

אהובית 13/04/2014 966 צפיות תגובה אחת
מקווה שאהבתם 4 תגובות ומעלה פרק 4

הרגשתי עבודה,הראש שלי מסתובב,אני לא מבינה מה קורה פה,האם זה אמיתי,התיישבתי על השירותים והכל עלה לי,פתחתי מהר את המכסה של השירותים והתחלתי להקיא,הסתכלתי על החולצה שלי והיא הייתה בקיא פשוט מבחיל,יצאתי מהר מהישרותים לקחתי את הטיק שלי והלכתי לשער של בית הספר
"היי את מנסה לברוח מניקיון הבית ספר"שמעתי קול והסתובבתי ואת מי ראיתי?
"גיא מה את רוצה אני מרגישה לא טוב"כן זה היה גיא
"חכי דקה ואל תזוזי"הוא אמר לי
"מה מה את רוצה אני רוצה ללכת הביתה לפני שתופסים אותי"צעקתי אליו כשראיתי שהוא הולך לעבר בית הספר
מה עכשיו המפגר הזה רוצה ממני חשבתי לעצמי בזמן שהוא מתקרב אליי עם התיק שלו ועם מלה מפיות
"מה מה אתה עושה"שאלתי אותו
"בואי אחריי"הוא אמר לי ולקח אותי למאחורי הבית ספר יש שם גדר קלה לטיפוס
"ומה אתה עושה?"אני שאלתי בזמן שאני מנתשפת אחרי הריצה
"בא איתך,ואגב כחי את המפיות כול החולצה שלך בקיא"הוא אמר לי
"תודה,אבל למה את באה איתי"שאלתי אותו
"סתם כי אני רוצה שתקשיבי לפעימות הלב שלי ושתבואי לאכול איתי גלידה אם את אוהבת"הוא ענה לי
"גלידה?"שאלתי אותו בחיוך
"רגע את לא אוהבת באלך שייק?"הוא שאל אותי בחזרה
"אני מעדיפה להשאר עם הגלידה"אמרתי וצחקתי
"טוב לעזור לך לתפס?"הוא שאל אותה
"כן"עניתי
והוא לקח אותי ברגליים ואז הרגשתי צביטה בתחת
"מה אתה עושה"הסתובבתי אליו
"מה חשבת שאני באמת יקח אותך לאכול גלידה,פשוט עומד לי מהתחת שלך ממי אז רציתי לשים בך"
"מה יחתיכת זין עוף מפה"צעקתי אליו בצעקה כשאני לוקחת את הטיק שלי מידיו
"לא תקבלי תטיק שלך"הוא אמר לי כמו
"מה אתה אומר"צחקתי עליו ועליתי על הגדר בשביל לקחת את הטיק
"לא תקבלי ולא תקבלי"הוא צעק לעברי כמו ילד קטן ואני התחלתי פשוט לרוץ אחרי ולרגע מעדתי מאבן
"היי תיזהרי"הוא תפס אותי
"תודה"אמרתי לו ונתתי לו ביטה למקום הלא נעים שלו
"אחחח"הוא צעק ואני לקחתי את הטיק שלי ושכבתי עליו
"עכשיו אתה מבין שאיתי לא מתעסקים"אמרתי לו וקמתי ממנו
"כן כן מבין עכשיו בואי באמת נאכל גלידה"הוא אמר
"אוקיי בואו"צחקתי לעברו
"ורגע באלך לעבור דרך הבית שלך ולהחליף חולצה"הוא שאל
"כן ברור"עניתי לו
הוא הרים אותי עוד פעם ואז הוא עלה התקדמנו לכייון הבית שלי
"בחור כזה יפה והיא כזאת מגושמת"שמעתי אנשים שעברו ליידנו
"אל תשימי לב"הוא ענה לי חייכתי אליו והוצאתי את המפתח לבית נכנסנו לבית ומלא בקבוקי וודקה על הרצפה סיגריות והחוטיני של האמא החורגת שלי
"חוטיני,יפה יפה"הוא אמר כשהוא מרים את החוטיני
"תניח את זה "צעקתי עליו
"מה יש לך?"הוא צחק
"עזוב אני לא יכולה ללכת היום לשום מקום"אמרתי לו ודחפתי אותו מעבר לבית
ואז הבטן שלי הייתה מלאה בפרפרים
מזאת ההרגשה הזאת אני בחיים לא הרגשתי אותה?


תגובות (1)

טוב קראתי את התגובה הקודמת שלי..היא הייתה קצת קשה,אני מצטערת….
מעניין לדעת למה הוא השתנה..

14/04/2014 14:15
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך