אהבה זה לנצח – פרק 18

פרק 18:
אני "סוף סוף הגענו לפנימייה, כבר חשבתי שהנסיעה הזאת לא תגמר!" ג'ון "את מדברת?! כל הנסיעה ישנת!" ואני גוננתי על עצמי "אז מה אני כבר חצי שעה ערה!" עשיתי פרצוף עצוב של ילדה קטנה כל מי שישב איתנו מאחורה צחק, כרי תפס לי את הפנים אמר "חולה על הפרצוף הזה" ונישק אותי, ג'רמי "איכס י'קיטשים" אני "לך, לך אליסון" ג'רמי "בכיף" הוא הלך לאזור אמצע האוטובוס איפה שישב אליסון ובזמן שהיא דיברה עם קורל הוא פשוט בא והדביק לה נשיקה ארוכה, בהתחלה היא לא הבינה מאיפה הוא באה אבל אחרי כמה שניות היא זרמה איתו עד שלוק בא והפריד אותם ואמר "הגענו לפנימייה, מחר יש לכם יום חופש כדי לישון ואחרי מחר אתם חוזרים ללמוד רגיל, ביי" לוק הלך למכונית שלו ונסע ואנחנו מורידים את המזוודות שלנו. נכנסתי לביתן שלי וצעקתי "שלום חזרתי!" כדי לראות אם מייגן נמצאת ושמעתי אותה צועקת מהסלון "בואי לפה, יש לך אורחים" "מה אורחים?" אמרתי בזמן שהלכתי לסלון וראיתי את ההורים שלי, ההורים של כריי, אחים שלי ואחותו של כרי וההייתי בשוק אני ממש שמחה לראות אותם, את כולם אבל מה הם עושים כאן? קרה משהו רע? אולי טוב? אבל מה שבטוח קרה משהו!, מייק "גם פה את צועקת כמו בהמה?" אני "אחותך בהמה!" "זה מה שאמרתי" ורק אז הבנתי שקיללתי את עצמי -.- תום קפץ עלי בחיבוק ואז גם מאור, מייק, אחות של כרי, ההורים שלי וההורים של כריי (הם כמו הורים שניים שלי) ואז שאלתי "למה באתם?" תום "התגעגענו אז באנו לבקר" 'כן התגעגעתם אז קפצתם 6 אנשים על מטוס באתם לבקר אותי' חשבתי לעצמי ודפקתי לתום מבט של 'לך תעבוד על מישהו אחר', תום "אוקיי אז זה לא לגמרי הסיבה שבאנו, גילינו להם *הוא הצביע על ההורים שלי ושל כריי* שכריסטופר בחיים והם רצו לראות אותו אבל גם באנו בשבילך" "מה שתגיד" סיננתי לעברם ונכנסתי לאנשי קשר שלי באיפון כדי להתקשר לכריי שיבוא לפה. מאור קם, חיבק אותי חזק חזק שעוד שנייה נחנקתי ואמר "נעלבת קטנה שלי" צחקקתי קצת, מאור שיחרר אותי, אוויר! והתקשרתי לכריי, אני "היי חיים שלי אני צריכה שתבוא לביתן שלי" "עיניים מחר אני עייף" "לבלב יש לך 2 דקות להיות פה ותאמין לי זה היה שווה לך" "טוב, טוב טחול שלי 5 דקות אני אצלך" "ביי ריאות שלי" "ביי ריסים" ניתקתי וראיתי שכולם מסתכלים אלי מוזר אז שאלתי בתמימות "מה?" מייק "מה זאת השיחה המוזרה הזאת?! התקשרת לכריס או לרופא משפחה?!" דפקתי לו מבט של 'סתום' ואמרתי "מצחיק, אתם רעבים או משהוא כזה?" אחות של כריי קמה ואמרה "אני רעבה, אני יכין לעצמי משהו" מייק "אם יישאר לך בכלל אוכל" וארבעתם הסתערו על המטבח כמו חבורת מורעבים. שמעתי את הדלת נפתחת וכריי צועק "אז למה גררת אותי לפה?" כולם השתתקו לשמוע את קולו, רצתי אליו, אל הדלת ואמרתי לו "היי" כריי "מה היי?" עשיתי פרצוף לא מבין, הוא הצמיד אותי אליו ונישק אותי בתשוקה ונהניתי מכול שנייה אבל שמייק הדפוק הזה היה חייב להרוס וצעק "קודם תגיד שלום אחר כך תתחרמנו" אני לא מאמינה שאח שלי אמר את זה כרגע, הורדתי את הנעל שלי מרגל ימין וזרקתי אליו, מייק "אוחח, י'אלימה למה ככה?" אני "כי ככה מגיע לך!" כריי חיבק את האחים שלי ואחותו ואמרתי לו "ההפתעה עוד לא נגמרה, לך לסלון" הוא הלך לסלון וראה את ההורים שלו וההורים שלי, הוא היה בשוק ולא נראה לי שהוא עדיין עיקל את זה שהם פה. אמא שלו אמרה "ילד שלי" וחיבקה אותו חזק וגם אבא שלו הצטרף לחיבוק ואחותו של כריי צעקה "גם אני רוצה" היא קפצה מעל הספה והצטרפה לחיבוק, זה היה מרגש לראות את המשפחה שלהם ככה שוב כי ממש התפרקה אחרי ה'מוות' של כריי. מייגן הלכה לג'רמי ואנחנו, כולנו ישבנו בסלון ודיברנו על הכול. אחרי איזה שעתיים שהשעה כבר 7 בערב (19:00) אמא של כריי אמרה "טוב אנחנו צריכים לחזור למלון שלנו" אני "מתי אתם חוזרים ללוס אנג'לס?" אמא שלי "מחר מתוקה" "אהה" אמרתי קצת מבואסת כי בכול זאת לא ראיתי אותם כבר הרבה זמן ואז אבא של כריי המשיך אותה "אבל………………………" ההייתי בשוק, ההייתי כל כך שמחה אבל גם קצת מבואסת.