אהבה ישנה ואחריה חדשה פרק 18

"נועה את לא נוסעת!"אמר לי אבא.
התווכחנו על הנושא הזה כבר חצי שעה.
"אבל למה? ענבל ושני נוסעות ואני יהיה איתן! חוץ מזה אפשר לחשוב כמה פעמים אנחנו יכולים לטוס לחו"ל!!!"
"לא נועה!אנחנו ניסע לחו"ל בפעם אחרת! וזה סופי!"
"אבל אבא! לפחות תגיד לי למה אתה לא מרשה?! זה כמו לנסוע לאילת רק במטוס!"
"נועה אני יגיד לך את זה בפעם האחרונה! את לא נוסעת!"
רקעתי ברגל כמו ילדה קטנה ועליתי למעלה וטרקתי את הדלת.
נשכבתי על המיטה בוכה והתקשרתי לכולם להגיד להם שאני לא נוסעת.
אבל ענבל ושני לא הסכימו לוותר-כמו שהתברר לי יותר מאוחר-ואמרו את זה להורים שלהן וההורים שלהן התקשרו לאבא שלי במטרה לשכנע אותו.
אני לא יודעת מה הם בדיוק אמרו לו אבל התוצאה הייתה לטובתי כי אחרי כמה דקות הוא נכנס לחדר שלי ואמר:
"נועה אני לא שלם עם ההחלטה הזאת אבל.. את נוסעת."
"מה באמת!?!??!??יש!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!"
הוא דיבר עוד קצת על בטיחות ואני לא הקשבתי לו.
הייתי מאושרת ובפעם השלישית להיום התקשרתי כולם והודעתי להם שאני נוסעת.
-היום של הנסיעה-
שמעתי את השעון מצלצל.ניסיתי למצוא אותו ולכבות אותו אבל לא מצאתי אותו ובלית ברירה קמתי וחיפשתי וכשמצאתי אותו ראיתי שכבר 5:30 בבוקר!!!!!!!!!
"שיט!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!אני מאחרת!!!!!!!המטוס יוצא עוד שעה!!!!!!!!!!!!!!!!"
הערתי את ההורים שלי והתחלנו להתארגן באטרף.
לא אכלתי שמכתי על ארוחת בוקר במטוס.
לקחתי את המזוודה ושני תיקים ענקיים-אמא שלי בסוף התפרשה על שני תיקים-שהיו מוכנים כבר אתמול נכנסנו למכונית ונסענו בלחץ הביתה-אבל לא לפני שבדקנו שהכל איתי דרכון וכו'-הגענו לנמל התעופה.
נשארה עוד רבע שעה.
נכנסתי ללחץ ונכנסתי לנמל כדי לעבור את כל הבדיקות הנחוצות.
כשסיימתי את כל הבדיקות ושמתי את המזוודה שלי במקום הנחוץ-למזלי לא היה משקל עודף.מוזר נכון?!- נפרדתי מההורים שלי במהירות ורצתי בלחץ במטרה להגיע למטוס.
התבאסתי שאני לא יכולתי להכנס לדיוטי-מה לעשות?!אני מכורה לקניות!-אבל אמרתי לי שאני אכנס כשנחזור.
הגעתי למטוס בדיוק 5 דקות לפני שהוא היה צריך לצאת נכנסתי למטוס-סמוקה ומתנשפת- אמרתי סליחה לכל המורים שהיו שמה-סה"כ 3-והתיישבתי ליד סיימון כי לידו היה המקום הפנוי כי כולם ישבו בזוגות-ענבל וטוני שני ובן תומר ושירן-ורק סיימון לבד.
ענבל שני וסיימון נראו מאושרים שהגעתי.
אוקיי אחרי עיכוב של בערך 20 דקות שבהם נרגעתי קצת ודיברתי עם ענבל שני וסיימון וטוני ובן המטוס סוף סוף יצא.
ורק שהמטוס התחיל לנסוע פתאום נתקפתי בחילה ונזכרתי שאני בחיים לא עליתי על מטוס והתחלתי לפחד.
פתאום כל העולם התחיל להסתובב ואחרי רגע ראיתי רק שחור.