אהבה ישנה ואחריה חדשה פרק 19

אחרי כמה זמן התעוררתי וראיתי מולי 6 פרצופים מודאגים.
של ענבל שני וסיימון והמורים.
התברר שהתעלפתי והם לא הבינו למה.
ראיתי שאנחנו עדיין באוויר ושוב נתקפתי בחילה ואמרתי להם שאני צריכה לשירותים.
רצתי לשירותים ונעלתי את עצמי.
שטפתי את הפנים נרגעתי קצת ויצאתי בחזרה למקום שלי.
כולם כבר התיישבו במקומם-בפקודת המורים.
כשהתיישבתי סיימון שאל אותי אם אני בסדר ולמה התעלפתי.
אמרתי לו שהכל בסדר והודיתי בפניו שזאת הפעם הראשונה שאני נוסעת במטוס אז "קצת" נלחצתי.
הוא צחק ואמר שגם לו זה קרה בפעם הראשונה שלו.
במשך רבע שעה דיברנו ואז נרדמנו עם כולם.
כשהתעוררנו ראיתי שאור חגורות הבטיחות דולק והבנתי שאנחנו עומדים לנחות.
התרגשתי.
כשיצאנו מהמטוס יצאנו לחכות למזוודות שלנו.
ענבל וטוני הגיעו ראשונות.אחריהם עברו כמה מזוודות והגיעו המזוודות של סיימון ובן שניהם התנפלו על המזוודות שלהם-שנראו בדיוק אותו דבר בחיבוקים וגעגועים ובן-כהרגלו-ניסה להצחיק ואמר-
"אוה!מזוודתי היקרה! איך הסתדרתי בלעדייך 3 שעות?!"
ופתאום שניהם קלטו שהם התבלבלו במזוודות.
כולנו נקרענו מצחוק כשהם הסמיקו והחליפו במזוודות.
בסופו של דבר הגיעו המזוודות של כולנו.
הלכנו לעבור את כל הבדיקות והלכנו לחש את המלון שלנו.
המלון שלנו נקרא "ווילה ווילה". קצת התאכזבנו שהיא רק 3 כוכבים אבל התגברנו על האכזבה וכשהגענו למלון חיכו לנו 3 חדרים. חדר לבנות חדר לבנם וחדר למורים.
כשהגענו למלון כבר היה שעות צהריים מאוחרות. אז פרקנו את המזוודות ולקחנו את הטלפונים.
כיוונו את השעונים-המורים הזכירו לנו לעשות את זה כל 5 דקות בערך-ויצאנו לאכול ארוחת צהריים מאוחרת במסעדת המלון. אחר כך החורים ריכזו את כולנו ונתנו לנו דף מפורט שבו היו המקומות שנלך לראות.
ביום הראשון:מוזיאון הלובר.
ביום השני:כיכר קונקורד
ביום השלישי:מונמארטר
ביום הרביעי:שער הניצחון
ביום החמישי:מגדל אייפל
וביום השישי-והאחרון:שדרות שאנז אליזה החלק העליון-יום המוקדש לקניית מזכרות וכו'.
כולם התלהבו דווקא מהיום האחרון-כמה צפוי.
כשחזרנו למלון המורים הורו לנו לפרוק מזוודות וללכת לישון.
בחדר היו שתי מיטות קומתיים. אני וענבל ושני ושירן. אני תפסתי את מקומי למעלה.
הארונים היו קטנים אבל הסתדרנו.
עשינו מסיבת פיג'מות לא קטנה עם חטיפים וריכולים. ואז כולנו הלכנו לישון כי היינו עייפות מוות.
למחרת בבוקר כשהעירו אותנו ב-9:00 בבוקר בקושי קמנו.התארגנו והלכנו למוזיאון הלובר.
הסתכלנו שמה על הכל ולא פיספסנו הצטלמנו בערך מיליון פעמים הבנות החבורה והבנים בתמונות מצחיקות. חזרנו למלון סחוטים מעייפות אבל מרוצים.
למחרת קמנו יותר רעננים ויצאנו לכיוון כיכר קונקורד.
הסתובבנו קצת וכשהגענו לאחת המזרקות הבנים היו חייבים להתלוצץ אז הם לקחו מים מהמזרקה והתחילו להשפריץ עליהם ואנחנו כמובן הבנות לא יכולנו שלא להחזיר מלחמה ז גם אנחנו התחלנו להשפריץ עליהם ואחר כך צילמנו עוד איזה מיליון תמונות בערך כשכולנו רטובים וקפואים.
כשחזרנו למלון אכלנו ועלינו לחדרים. העלינו את התמונות ללפטופ של ענבל ושמרנו אותם.
יצאתי החוצה מהמלון כדי לשאוף קצת אוויר ואז ראיתי את סיימון שם.
נעמדתי שם לידו והרגשתי שלמה. עמדנו עוד קצת בשתיקה ואז סיימון אמר:
"נועה?את זוכרת שאני אוהב אותך? גם אם כן אני רוצה להגיד לך שוב.אני אוהב אותך."
אחרי משהוא אמר הרגשתי רטט בתוכי וישר הבנתי שהתגברתי על תומר לגמרי והבנתי שאני אוהבת את סיימון ורק אותו.
אז עניתי לו:
"גם אני אוהבת אותך."