אהבה ישנה ואחריה חדשה 2 פרק 32

"מה הוא עושה?!" שאלתי בלחש את ענבל ושני גם הן לא יודעת את התשובה.
אוקיי. הוא לקח את המיקרופון מהדיג'יי ובדיוק כשהסתובבתי הוא התחיל להגיד משהו.
"נועה!" הוא אמר למיקרופון. בעיניים מתרחבות הסתכלתי לו לעיניים. "טעיתי ואני יודע את זה! את לא מבינה כמה סבלתי כשעזבתי אותך ככה ורציתי להסביר לך אבל את לא ענית לי ואני מבין את זה." הייתי בשוק. כל השאר באולם גם הם. "אני לא יודע מה לעשות כבר כדי שתסלחי לי. אני לא יכול לחיות עם הידיעה שאת כועסת עליי." עכשיו הוא התחיל להתקרב לשולחן שלנו. "אז אני רוצה לבקש ממך בפעם האחרונה." עכשיו הוא כבר הגיע לשולחן שלנו. הוא הקים אותי לעמידה והסתכל לי בעיניים. "נועה. האם את יכולה לסלוח לי?" אוקיי עכשיו כבר התגברתי על שלב ההלם והייתי בשלב: 'אוי כמה שזה חמוד!' כולם חיכו לתשובה ממני. מה יכולתי לעשות?!
אחרי כל מה שהוא עשה עכשיו?! זה הוכיח לי שהוא באמת אוהב אוהב אותי.
אז התנפלתי עליו בחיבוק ואמרתי לו:
"ברור שאני סולחת לך!" כולם באולם פרצו בתשואות. ואז כולם חזרו לרקוד.
נשארנו בחיבוק הרבה זמן.ואז התנתקתי ממנו ואמרתי לו:
"ואוו זה היה אמיץ!" וגיחכתי.
"אני יודעת. רציתי לעשות את זה אבל פחדתי והתביישתי אבל עומר עזרו לי."
"עומר?!" שאלתי המומה.
"אמממ כן."
"ואוו." זה כל מה שיכולתי להגיד. כאילו עומר?! אני יודעת שאני ועומר רק ידידים אבל בכל זאת כאילו..
ואז המוזיקה התחלפה למוזיקה איטית.
"תרקדי איתי?" הוא שאל אותי.
"כן!" אמרתי והלכנו לרחבה לרקוד.
רקדנו סלואו צמודים מסתכלים זה לזה בעיניים ולא מדברים.
כשהמוזיקה התחילה להחלש התקרבנו זה לזה והתנשקנו.
נשיקה איטית ואוהבת.
"התגעגעתי אליך." לחשתי לו אחרי שהתנתקנו.
"גם אני." הוא לחש לי בחזרה.
השיר נגמר והרגשתי חייבת ללכת לעומר ולהודות לו.
"אני הולכת לחפש את עומר ולהגיד לו תודה." אמרתי לו והתחלתי ללכת.
חיפשתי אותו ומצאתי אותו כעבור שתי דקות בערך.
"עומר?"
"מה?" הוא שאל אותי.
"תודה." אמרתי לו.
"על מה?"
"על זה שעזרת לסיימון."
"אהה זה כלום. אנחנו ידידים לא? זה מה שידידים עושים אחד לשני." הוא אמר וחייך לי.
"בכל זאת תודה." אמרתי לו וחיבקתי אותו.
חזרתי לסיימון והמשכנו לרקוד.
"אז מה את עושה מחר?" הוא שאל.
"אההה ישנה!" אמרתי וצחקתי.
"אמממממ תשובה שגויה!" הוא אמר לי. "עוד ניסיון אחד."
"טוב. אני עושה משהו איתך לא?"
"אוהה זה תשובה נכונה!" הוא אמר וצחקנו.
לבסוף הנשף נגמר וסיימון הסיע אותי הביתה.
"נו אז מה אנחנו עושים מחר?" שאלתי אותו.
"הפתעה. בשתיים שתהיי מוכנה."
"אוקיי." אמרתי ל נישקתי אותו ויצאתי מהמכונית.
נכנסתי הביתה בשקט כדי את להעיר את ההורים ועליתי למעלה.
נרדמתי בהרגשה טובה ובמחשבה על כמה שהערב הזה היה מושלם.
-למחרת-
שמעתי את השעון המעורר שלי מצלצל וכיביתי אותו. לא רציתי לקום.
כעבור חצי שעה שוב שמעתי אותו. ניסיתי לכבות אותו שוב אבל הוא נפל על הריצפה. בלי שום ברירה קמתי מהמיטה פקחתי עיניים וחיפשתי אותו.
"אחד וחצי?!!!!!!!!!!" צעקתי. "אני מאחרת!!!!!!!!!!!"
קמתי במהירות ונכנסתי להתקלח. אחר כך ניסיתי למצוא מה ללבוש.
בדיוק כשסיימתי להתארגן מישהו דפק בדלת.
ירדתי למטה סידרתי את השיער ופתחתי את הדלת. נתתי לו נשיקה והוא לקח אותי לעבר המכונית.
"טוב תכסי עיניים!" הוא אמר לי ועדיין לא הסכים לגלות לי לאן הוא לוקח אותי. כעבור נסיעה של חצי שעה בערך הגענו. הוא הוריד לי את הכיסוי.
"או מיי גאד!" אמרתי כשראיתי לאן הוא לקח אותי.