אהבה מאכזבת – פרק 5

למחרת בבוקר אמרתי לאמא שלי שאני לא מרגישה טוב.
לא הלכתי לבית ספר. אחרי הצהרים שירן התקשרה ורצתה לדעת למה לא באתי היום. אמרתי לה שלא הרגשתי טוב. היא נתנה לי שיעורים.
אמרתי לאמא שאין לי כוח לעשות אותם. היא אמרה שאני יכולה לעשות אותם אחר כך ואם אני צריכה עזרה אז שאני אגיד לה.
למרות שלא באמת הרגשתי לא טוב עדיין כאב לי הראש נורא והייתי מאוד עצובה. אמא שמה-לב שמשהו לא בסדר איתי. "לא הכל הלך כמו שציפית?" אמא נכנסה לחדרי. "לא, ממש לא!" אמרתי בבכי. "ששש, דיי. הכל יהיה בסדר" היא אמרה לי וליטפה את ראשי. "את רוצה מחר ללכת לבית ספר?" היא שאלה. "אני לא יודעת" עניתי.
"תקשיבי מתוקה. אם לא תפעלי מהר, לא יהיה לך למה לפעול. תאחרי את המועד. אם לא תהיי מחר משהי אחרת תתפוס לך אותו. ואם כל הזמן מפריעים לך תבקשי להיות איתו לבד"
"איך?"
"אולי תספרי לשירן והיא כבר תעזור לך בזה?"
"למה?"
"כי טובות השתיים מין האחת"
"אבל יש עוד בעיה"
"מה היא?"
"אני לא יודעת מה להגיד לו. תמיד אני נורא ומתביישת והמילים לא מצליחות לצאת לי מהפה"
"יש לי רעיון. אולי תתחילי לדבר ותני לו להתחיל את נושא השיחה"
"רעיון מצוין!"
החלטתי לנסות.
לא ידעתי מה לעשות.
זאת הייתה האפשרות היחידה.
אבל בכל זאת זה יכול לעבוד!

סיפרתי לשירן את התוכנית.
בהפסקה דיברתי איתו.
"היי, למה לא היית?"
"בגלל שלא הרגשתי טוב"
זה עבד! נתתי לו להתחיל את השיחה וגלשתי בתוך השיחה בלי לדעוג.
כול הלך פשוט מצוין!