אהבה מחצי מבט – פרק 6

מהפרק הקודם:
"לביתך יש מחלה נדירה, ראיתי אותה כבר פעם, כשעבדתי אצל הרופא ההוא, לצערי אני לא מומחית בזה ואם ביתך לה תטופל במהירות אצל רופא מהצד העשיר, היא…היא.." אמרה הרופאה בקול חלש,
"היא מה?" דחקה בה האם בדאגה, "היא עלולה למות!" אמרה הרופאה הזקנה בקול מלא כאב. "

פרק 6:
"למות…" אמרה אימו של רן בגמגום ובחרדה וכמעט נפלה לולא בנה רן היה תופס אותה בזמן,
"מה זאת אומרת למות?" שאל רן את הרופאה הזקנה כשהוא לא מפסיק לרעוד מפחד,
"לשיר יש מחלה נדירה שנגרמת עקב חוסר בתזונה או הרעלת מזון, המחלה הזאת תוקפת בהתחלה
את הבטן ולאחר מכן את מערכת העצבים ולבסוף את הראש, אומנם למחלה הזאת לוקח זמן להתפשט בגוף אך ההשפעה שלה לתווך ארוך היא הרסנית ולכן שיר צריכה להילקח במהירות לרופא מקצועי
כדי לקבל טיפול, אך העזרה הזאת לא תוכל להינתן לשיר בצד שאנו נמצאים בו אלא רק בצד העשיר"
הסבירה הרופאה הזקנה בעצב, "אבל איך נעשה את זה, אסור לנו להיכנס בכלל לצד הזה אז לקבל טיפול"
אמרה אימו של רן מיואשת, ורן השפיל את מבטו בכאב וברח משם במהירות כל עוד נפשו בו,
"רן.." שמע רן את אימו קורה לו, אך הוא לא רצה לענות לה, הוא לא יכל.

~בצד העשיר~
אביה לא יכלה להירדם,היא פשוט שכבה במיטתה והרהרה במה שקרה לה במשך היום, היא כל הזמן חשבה על מה שראתה בפעם הראשונה בחייה, בחלום, "זה היה כזה מוזר.." חשבה לעצמה,
"בחיים לא היה לי חלום שבאמת ראיתי בו משהו, רק שחור לבן כל הזמן, אז למה עכשיו זה השתנה?,
ומי היה האדם שראיתי?, "ולמה הלב שלי פועם חזק לידו?.." שאלות כאלו הטרידו את מנוחתה של אביה
ולא נתנו לה מנוח, לפתע שמעה אביה צעדים שפונים לעבר חדרה והיא מיהרה לעצום את עיניה,
לחדר נכנס אבא של אביה ומבט עצוב על פניו, "היא ישנה" מלמל, "אני מצטער אביה, אולי באמת קצת הגזמתי היום" אמר אבא של אביה בלחש, כנראה לעצמו ויצא מהחדר, ועל פניה של אביה נמרח חיוך מתוק, "אני סולחת לך" לחשה וסוף סוף יכלה להירדם.

~בוקר בצד העני~
"רן?" שאל תומר מופתע כשראה את רן נשען לו על קיר המועדון כשעיניו עצומות,
"ישנת פה?" שאל תומר,
"כן" ענה רן חרישית וקם מהרצפה,
"אתה ניראה גמור" אמר תומר,
"זה בגלל שאני באמת כזה" אמר רן חרישית ופנה לשטוף את פניו וידיו מקערה שהכין אמש,
"מה קרה?" שאל תומר,
"אחותי חולה" אמר רן בעצב,
"מה?"' שאל תומר בבהלה
"מה ששמעת" אמר רן לתומר שנראה מופתע מאוד,
"אבל איך אתמול ראיתי אותה והיא נראתה בסדר גמור" אמר תומר,
"מאז אתמול קרה הרבה" אמר רן,
"ואמא שלך?" שאל תומר,
"מה נראה לך, היא בקושי עומדת" אמר רן בעצב,
"איך לך על מה להצטער, החיים דפוקים וזהו זה" אמר רן בכעס,
"אני יודע אחי, אני יודע" אמר תומר בייאוש,
"מה את יודע?" הגיח פתאום קול מכניסת המועדון,
"אלינור?" שאל תומר מבולבל,
"היי תומר" אמרה אלינור בקול חמוד והעבירה את מבטה לכיוונו של רן,
"א..אלינור, מה את עושה פה?" שאל רן מופתע,
"שלום גם לך" אמרה אלינור, "אמרתי לך שאני אבוא היום" הוסיפה,
"אני מצטער, אני מאוד מבולבל היום" אמר רן לאלינור בפרצוף מצטער,
"קרה משהו?" שאלה אלינור בפרצוף דואג,
"לא כלום" אמר רן,
"רן אני יכול לדבר איתך?" שאלה אלינור,
"כן בטח" אמר רן בחיוך מאולץ,
"בארבע עיניים" אמרה אלינור בהדגשה,
""הבנתי, הבנתי אני כבר יוצא" אמר תומר ויצא מהמועדון,
"מה רצית?" שאל רן,
"רן יש לי שאלה ואני רוצה שתענה עליה בכנות כי זה חשוב" אמרה אלינור,
"כן?" אמר רן מסוקרן,
"אתה עדיין אוהב אותי?" שאלה אלינור לפתע,
"כן, כבר אמרתי לך, אני.." התחיל רן לומר אך אלינור קטעה אותו,
"כי לפני שבוע יצא לי לדבר עם אבא שלי ואמרתי לו שאני מכירה משהו מהצד העני
שיודע לנהל משק בית, כי מנהל משק הבית הקודם שלנו נפטר, והוא הסכים שאני אדבר שיבוא לעבוד אצלנו, אז רן רוצה להיות מנהל משק הבית שלנו? אתה רוצה לצאת מהמקום הנורא הזה?" שאלה
אלינור את רן שנותר המום משאלתה של אלינור……..

המשך יבוא……………