אהבה ממבט אחרון-פרק 16
היה מדהים אתמול, אני הכנתי לעצמי את הקינוח! עכשיו שום דבר לא יכל לעצור אותי מהמצברוח הזה, יש לי חבר, למדתי איך להכין את הקינוח האהוב עליי ויש לי זוג הורים משמיים!.
אחריי שהיינו במסעדה, חזרנו לבית החולים כדי לסיים שם הכל ומחר אני כבר אלך לבית הספר!.
ואכן סיימנו, והגענו הבייתה ב-1 לפנות בוקר.
————-
היום כשהלכתי לבית הספר כמו שיכורה שמתנדנדת מצד לצד, נראתי מוזר בהחלט. את אדוארד לא ראיתי, אבל אולי הוא עוד יבוא, אני מקווה.
ואז חמש דקות לפני השיעור ראיתי אותו. אותו אדוארד, הולך לבד בבית הספר.
"אדוארד!" קראתי בשמחה ופילסתי לי דרך בין התלמידים.
אדוארד ראה אותי אבל מיהר ללכת בדרך השנייה. נעמדתי על מקומי בעוד התלמיד עוקפים אותי וממלמלים "מה היא נעמדה פה?" וכאלה.
רציתי פשוט לבכות.
————
"שלום כולם, יש לנו תלמידה חדשה בשם ג'וליאנה ג'והנס" כולם הביטו בי במבטים של "אה הנה היא".
"עכשיו, מה אורמים לה?" המורה הביטה בהם במבט של "אתם יודעים מה לעשות".
וואו, הם ממש ממוקשבים כאן.
————–
דרררררררררררר!.
צילצול להפסקה.
רציתי ללכת אל אדוארד אבל הוא ישר קם, ויצא מהכיתה.
"היי" שמעתי מאחוריי קול.
הסתובבתי.
זאת הייתה נערה בלונדינית גבוהה והשער שלה היה חלק וזוהר, היא לבשה תלבושת בית ספרית וחצאית מיני ורודה.
"היי" מילמלתי.
"קוראים לי היילי, ואני אה… מלכת השכבה" היא חייכה אליי חיוך מרושע והניפה את ידה כסימן לה "אנחנו מבינות אחת ת'שנייה לא?" תפסתי בידה והורדתי למטה אותה "לא. ויודעת מה? את נראת נורא, מי לובש חצאית מיני בסוף סתיו?" שמעתי ציחקוקים מאחוריי והיילי רק רתחה מכעס והביטה בי במבט כועס "את עוד תראי מה זה" אמרה ויצאה מהכיתה, ואחרייה, כמו זנבות, יצאו עוד שלוש- ארבע בנות.
"היי קוראים לי נוי" שמעתי קול מתוק מאחוריי.
"היי, לי ג'וליאנה" אמרתי והנערה חייכה אליי. לעומת היילי המושלמת שכנראה היא הנערה שעמדה ליד אדוארד באותו יום, הנערה הזאת שקוראים לה נוי הייתה עם גוון דבש בהיר, עיניים חומות ושפתיים יבשות וורודות.
"את גם שונאת את היילי?" שאלה אותי ואני הינהנתי "היא סתומה, היא פשוט לא תצליח בזה כי אני הגעתי"
חייכתי חיוך מרושע כמו של היילי וצחקתי צחוק מרושע, טוב שתינו צחקנו.
תגובות (1)
תמשיכי :)