אהבה ממבט אחרון- פרק 19

"את מכירה את אדוארד?" שאלתי בלחש ואז נוי הביטה בי במבט של "ברור".
נאנחתי "אז היינו כאילו חברים" נוי שחתה באיטיות "מה זאת אומרת?" היא הביטה בי בסקרנות ואני חייכתי אלייה "נפגשנו במגרש בית הספר ומאז אנחנו נפגשנו כל הזמן והפכנו למין חברים כאלה" אני לא יודעת למה לחשתי אבל זה בסדר.
"ואז…." אוי לא. למה אני מספרת לה הכל?? נראה לי שאני מרגישה שאני חיכיתי הרבה זמן לגלות למישהו וזה הזמן הנכון, נשמתי נשימה עמוקה וסיפרתי לה כל מה שהיה לי לספר.
———
הרגשתי יותר טוב. הרבה יותר טוב. מעכשיו אני והיא קבענו שאנחנו מספרות הכל-הכל-הכל אחת לשנייה וזה נהדר, כן, באמת נהדר.
"היילי הזאת כזאת מגעילה! איך היא יכלה לסובב את-" ואז היא השתתקה, ידעתי שהיא התכוונה לאדוארד.
"היא עושה את זה לכל בן חתיך" אמרה בלחש וראיתי במטושטש קצת ואז קראתי "אהההההה" ונוי הייתה מבולבלת וקפצה לעברי "הכל בסדר?!" היא בדקה אותי בכל כיוון ואני הינהנתי באיטיות. הראייה שלי הסתדרה ואז חייכתי אלייה "עבדתי עלייך!" ואז צחקתי לבד ונוי הביטה בי בבוז "יואו איך הבהלת אותי מטומטמת!! אני מה זה נבהלתי חשבתי שאת מתעלפת!!" ואז היא התחילה להשפריץ עליי מים והגנתי על עצמי כאילו בכף ידי "באמת הרגשתי ככה!" צעקתי ואז היא נעצרה והביטה בי "אוקיי" ואז היא המשיכה ושתינו השפרצנו אחת על השנייה.
"אהההה" שמעתי את הקול החד של אמי פתאום מעלינו. שתינו הבטנו בה במבט של "איך הפחדת אותנו!".
"אמא! לא צריך להבהיל אותנו ככה!" קראתי ואז נוי חייכה אל אמא "גבברת ג'והנס! נעים להכיר אותך" נוי חייכה חיוך מתוק שלי היא לא חייכה אליי אותו (אוףף באסה!).
אמא שלי חייכה חיוך מתוק "בנות.. נראה שהגיעה הזמן שתצאו מהברכה. כבר חשוך והשעה שמונה וחמישה" אמרה אמא ואני מיד הבטתי בנוי בהלם ואז באמא "אה.. אנחנו מיד יוצאות" אמא שלי הינהנה ונכנסה הבייתה.
"בואי נצא" אמרתי.
———
החלפנו בגדים ושמנו את בגדי הים שלנו לייבוש.
כששכבנו לישון הבטתי בנוי שהביטה בי "אהה נוי? אכפת לך שאני אצא לכמה דקות?" לא ראיתי את הבעת הפנים שלה אבל רק שמעתי "אוקיי" ממנה.
יצאתי החוצה מתחת לבית והבטתי סביבי, פתאום משהו נגע בי.