אהבה ממבט אחרון- פרק 25- ספיישל!!!! 

"תגידו!! שעתיים שלמות אתם צריכים כדי להתנשק! אני יושבת בשירותים ותוהה, מתי תסיימו?!" קולה של נוי היה חד ומיד נפרדנו והתחלתי להאדים בטירוף.
נוי ירדה אליי "את באה איתי" ואז היא גררה אותי מהברכה ישר לשירותים.
"עכשיו את מספרת לי הכל" נוי נעצה בי מבט ואני ציחקקתי "דיי תפסיקי! זה מצחיק!" נוי נראתה מבולבלת ואז צחקה איתי אבל עדיין נראתה מבולבלת "אני לא יודעת על מה את צוחקת אבל זה מצחיק!" ואז צחקנו בלי סוף עד שנשמנו נשימות קצרות כדי להרגיע את עצמנו.
"טוב את באמת רוצה לדעת?" חייכתי חיוך מסתורי ומעניין ,כמו שאני יודעת והיא מיד נראתה מסוקרנת עד מוות "כןן!!" צרחה ואז סתמתי לה ת'פה "מה את צורחת מה את מטורפת?!".
סיפרתי לה הכל, מהקטע הכי מדהים.
———–
אדוארד חייך אליי ונראה נבוך "הם צדקו" הוא הפנה את מבטו הצידה.
"מה זאת אומרת? מי?" הייתי מבולבלת אבל סקרנית.
"אלה שחטפו אותכם. הם אמרו לך שאת הבת של האלה, את מאומצת. כשההורים המבולבלים שלך הבינו את זה, הם טיפלו בך כמו נסיכה, בגלל זה את מקבלת הכל" הרכנתי את ראשי, הוא צודק! אבל לא בזה שאני הבת של האלה, בזה אני עוד לא בוטחת בו.
"ואיך עליי לדעת שאתה לא משקר?" בחנתי אותו בקפדנות.
"ככה" הוא התקרב אליי ונישק אותי נשיקה ארוכה והיידים שלי בלי שליטתי, התחילו לזוז וחיבקו אותו והרגליים שלי התקרבו אחד לשני והיינו ממש קרובים זה לזה והמשכנו בלי סוף עד שנוי הגיעה וזה היה פשוט מדהים ולא שמתי לב איך הזמן עובר כי השארתי את נוי בשירותים באמת שעתיים שלמות.
———
"אוי ג'וליאנה! תחזרי לשם ועכשיו ותציעי לו מילשייק פירות" נוי חייכה אלייה חיוך מגרה של "לכי לשם כבר!" ואני הינהנתי ויצאתי לברכה.
אדוארד נשאר באותו מקום, כאילו מחכה שנמשיך, והו.. כל כך רציתי להמשיך את זה.
"אמ.. מה דעתך שאני אביא לנו מילשייק פירות?" שאלתי ואדוארד חייך "לא.. אני מעדיף וניל, ותגידי לנוי שתחזור לפה ותהנה" אמר אדוארד. הוא כזה מקסיםםםםם
!!! אפילו אכפת לו מנוי! אוי אני מאוהבת! מאוהבת ועפה באוויר! מעופפת! ווהי!.
"אהה… ג'ול?" פתאום שמעתי את קולו של אדוארד והתנערתי ממחשבותי.
"כן.. כן.. אני מיד באה" מיהרתי קודם לשירותים להוציא משם את נוי והיא מיד קפצה משמחה ורצה לברכה, אפילו שמעתי אותה קופצת בזמן שהכנתי לכולנו מילשייקים.
———-
ישבנו על המדרגות של הברכה ושתינו מילשייק.
"מה דעתכם אחר כך ללכת לים?" שאלה נוי וסיימה את כל המילשייק שלה.
הבטתי סביבי "אהה לא נראה לי, כבר מאוחר" ובאמת התחיל להחשיך.
"אולי מחר" אדוארד חייך אל שתינו והרגשתי אותי מסמיקה.
"וואו! כבר מאוחר! אני צריכה ללכת הבייתה אחר אמא שלי תהרוג אותי, ייאלה ביי ג'ול!" נוי קמה ואני עצרתי אותה "חכי אני באה איתך" אמרתי לה ושתינו נכנסנו פנימה להחליף בגדים.
לפני שיצאה, נוי חייכה אליי ואמרה "תשמרי על הבחור הזה הוא מדהים" חייכתי אליי בחיוך מביך " את מבטיחה?" עכשיו היא פשוט התקרבה אליי "מבטיחה" ואז שתינו התחבקנו ונפרדנו.
"אז.. אה.. מה נעשה עכשיו?" שאל אדוארד שפתאום הופיע מאחוריי.
"אמ.. לא יודעת.. אבל מה שכן אני גוועת" אדוארד חייך חיוך רצון.
"גוועת זאת מילה קצת קשה… אבל טוב" אדוארד חייך אליי.
"אתה יודע לבשל?" מה אני עושה?! הוא צריך לשאול אותי אם אני רוצה שהוא ייבשל בשבילי.
"כן אני יודע" הוא חייך ואז ניגש למטבח.
אויי מייג גד!!!