אהבה ממבט אחרון- פרק 30

הבטתי בחלון שבאוטובוס, נסענו לנמל תל אביב. הייתי עדיין סמוקה כשאדוארד אמר שיש לו הפתעה בשבילי ונישק אותי.. אהה ועכשיו הוא גם מחזיק לי ביד.
הוא כזה רומטי!!.
דיי מהר הגענו לנמל תל אביב המדהים, חנויות מכל מקום, נעליים, בגדים, כל מה שמתחשק לך!.
הבטתי סביבי, עדיין לא מאמינה שאני הולכת לדייט הראשון שלי.
כששמתי לב שאני עומדת על המקום ולא זזה אדוארד אמר "אהה.. שנזוז?" ואני הינהנתי באיטיות עדיין לא מאמינה שזה קורה לי.
הלכנו לכיוון מסעדה, לא שמתי לב איך קוראים לה אבל בפנים הייתה אווירה נעים והיה חמים ונעים.
"חכי כאן" אמר אדוארד והשאיר אותי בכניסה. נו טוב, בינתיים אני אביט בסועדים שנהנים מארוחתם.
כשאדוארד חזר הוא הגיע עם שני מלצרים "היי, תכירי, אלה שני האחים שלי" אדוארד החטיף מבט לשני מלצרים שלבשו בגדים עם שם המסעדה וכובע שפים.
חייכתי לעברם "נעים להכיר". אחד שהיה בלונדיני והשיער שלו היה חלק חייך לעברי ואמר "אדוארד כל הזמן מפטפט עלייך, אין לי זמן אפילו לדבר על.. אחחח!" אדוארד הסמיק וראיתי שהוא דרך לאחיו הבלונדיני על הרגל.
ציחקקתי ואז האח הקטן השני של אדוארד חייך לעברי חיוך גדול "לי קוראים דרק ולו" הוא החטיף מבט לעבר אחיו הבלונדיני "קוראים בריין".
אדוארד הביט בהם במבט נוזף "ככה אתם מתנהגים ללקוחות שלכם? אולי נדבר בישיבה ולא בעמידה, אחריי הכל באנו לאכול כאן". בריין ודרק חייכו חיוך מבויש ומצטער כזה "אהה.. כן בטח מיד" גימגם דרק ובריין הינהן "אחריי".
אני דרק ואדוארד התחלנו ללכת אחריי בריין לקומה למעלה, שם היו מעט מאוד אנשים שישבו שם "כאן זה מקום ה-וי איי פי, זאת אומרת ספיישל. רק אנשים מיוחדים יושבים כאן" אמר בריין.
"וגם אנחנו נחשבים כמיוחדים?" ידעתי שזאת שאלה טישפית אבל הבטתי בו כמחכה לתשובה "אכן כן" הוא ענה לי ואז הוביל אותנו לשולחן שהיה באמצע של השולחנות "אתם עכשיו תהיו לבד כי האנשים כאן כבר מסיימים את הארוחות שהזמינו" ואז בריין העביר מבט מהיר לדרק ואז למטבח ודרק הינהנן להבנה."אני מיד אביא לכם את התפריט" אמר בריין וחיוך חיוך גדול וירד למטה.
האנשים מסביבנו התחילו לקום מהמקום שלהם וגם לרדת למטה "נו טוב.. נשארנו לבד" אדוארד חייך אליי ואני אליו, אוי אלוהים, הלב שלי פועם בחוזקה, ויש לי פרפרים בבטן, שאני לא אהיה חזירה בארוחה..