אהבה ממבט אחרון- פרק 7

כבר כמעט שבוע אחריי שנפגשנו לאחרונה. כן, זה בטוח, הוא מסתיר משהו.
הוא לא עונה לטלפונים, לא לאסאמאסים, לא לכלום!.
התחלתי לפחוד, אולי קרה לו משו?! לא.. מה פתאום!.
למה הלכנו כל כך רחוק למקום האפלולי הזה??
כל כך הרבה שאלות ואין לי תשובה לאף אחת מהן.
——-
עכשיו אני שוכבת על המיטה ומייללת, אני רוצה אל אדוארד! אני רוצה לחבק אותו ושהוא יגיד לי שהוא כאן, איתי לנצח, אבל לא! זה חייב לא לקרות!.
מחר אני הולכת לחטיבה היוקרתית אחריי שההורים שלי קבעו והסכימו, לבסוף, מחר זה היום הראשון שלי, אבל אני מרגישה נורא, מה אם הוא פגש מישהי אחרת והוא מסתיר את זה?!.
רעד עבר בגופי.
אני חייבת לצאת לחטיבה עכשיו!.
הלכתי מהר וכשהגעתי למגרש שבו נפגשנו לראשונה, הוא היה שם, ולידו נערה יפייפיה, מושלמת ממני פי אלף, כן, עכשיו הכל ברור. עמדתי שם, והסתכלתי על שניהם, עומדים שם ומצחקקים ומחייכים, ואז הדמעות זלגו לי מהעיניים והלב שלי פעם במהירות, זה לא ייתכן, זה לא ייתכן!.
פתאום הוא הבחין בי עומדת פה ומסתכלת על שניהם והתחיל ללכת לעברי, התחלתי לרוץ משם, אני לא רוצה לראות אותו! לא! עכשיו באמת בכיתי עם קולות בכי.