אהבה ממבט אחרון 2- פרק 13

פתאום חזרתי לחדר של היילי כשכולם נועצים בי מבט "אתן לא יכולות להיות בבית הזה, לכו מכאן!" קראה היילי בקול צווחני. כשחיפשתי את התליון מצאתי אותו, ענוד על צווארי ומילמלתי "זה לא היה חלום" עצמתי את עיניי לרגע וכל הרגעים הטובים בחיים שלי נראו לפניי, ואז הקטע האחרון שראיתי זה אוצי, תינוקת קטנה ששוכבת על הדשא באמצע שום מקום ובוכה, ואז פקחתי את עיניי וכיוונתי את מבטי לעבר אליס "כדי לך לומר מילים אחרונות".
—–
רצתי לעבר אליס והייתי מכונה להרוג אותה ברגע הזה. תפסתי בצווארה ודפקתי אותה בקיר החדר של היילי, שעמדה ליד הדלת ולא יכלה לזוז מרוב הלם. הרגשתי שפעימות הלב של אליס נהפכו למהירות יותר והיא התחילה להתנשף "אז את רוצה קרב אה?" התחלתי להתנשף גם אני, ולרגע סובבתי לראות אם נוי מסתכלת עליי, והיא כן, במבט מזועזע מתמיד.
פתאום הרגשתי שאליס בועט בי לאחור ונפלתי לאחור בחוזקה ותפסתי את ראשי בייללה "כואב לך, מה?" אמרה אליס שהופיע מעליי "לא" אמרתי ולא שיקרתי אפילו, לא כאב לי. קמתי במהירות ותפסתי את ידה בחוזקה והיא רק חייכה חיוך שטני "גם לי לא כואב עכשיו" עדייו הבטתי בה בכעס אבל הייתי המומה, ואז הרגשתי שהיא כמו מקל ואני יכולה להעיף אותה בקלות, אז פשוט תפסתי בידה בחוזקה והעפתי אותה דרך החלון ושמעתי את הצרחה המפוחדת של היילי שברחה מחדרה באותו רגע.
נוי התקרבה אליי והניחה את ידה על כתפיי "וואו, לא ידעתי שבן רגע את הופכת לסופרמן" אמרה ואז החטפתי לה מבט מהיר ואמרתי "נוי, את באה איתי" ואז תפסתי בידה ושתינו קפצנו מהחלון.
אין לי מושג מאיפו האומץ הזה, אבל נוי נראתה כל כך מבוהלת שהייתה חייבת להתעלף ברגע שנחתנו על האדמה, זהו זה, זה רק אני ואליס.
"היכנעי אליס!" קראתי לעברה ונשמתי נשימות עמוקות וקצרות, אבל היא רק צחקה "את לעולם לא תצליחי לעבור אותי ג'וליאנה, כי אני יודעת מה הנקודה החלשה שלך, ואני אעשה לך את זה בעדינות" ואז היא נראתה כועסת מתמיד ורצה אליי בצעקה של "אאאאאאאאאאאאאא" ופתאום צצו בידה שני דברים שחורים כאלה "את יודעת מה זה?" קראה ואני לא הגבתי רק עמדתי על מקומי "אלה הכוחות שלי, ואת יודעת מה הכוחות שלי?!" היא לא רצתה ממני תשובה זה היה ברור "הכוחות שלי הם כוחות המוות, יש לי את כל הכוחות הקסומים ביותר של האופל" אמרה ואני רק הנדתי בראשי "את לא בת דודתו של אדוארד! את רוצה להרוג אותו!" קראתי כשהבנתי לפתע שזה נכון. ופתאום אליס השתתקה ואז צחקה צחוק ארוך ומרושע, טוב ככה זה נשמע "את צודקת בהחלט. אני הייתי צריכה לשקר לכל משפחתו שהאמינו לי בקלות רבה שאני בת דודתם הרחוקה וששמעתי שהם חיים פה, והתקבלתי כאן מהר מאוד" עכשיו רק התקרבתי אלייה באיטיות "את באת הנה בכוונה כדי לקחת ממנו את הכוחות שעוברים בדורות האלה, ורייס הזה שלך.. הוא לא באמת אנושי.. הוא סתם משהו שיצרתי בעצמך" אליס צחקה ואז אמרה "נכון, רייס הוא מישהו שאני יצרתי, ומה את יודעת? אני כבר דיי מצליחה עם התוכנית שלי, וכבר התחלתי על אדוארד" פקחתי את עיניי בתדהמה ובפחד ואז תפסתי אותה והרמתי את ידי אלייה, שהוציאה מין אור קסום כזה וורוד "מה עשית לו?!" קראתי בכעס והרגשתי איך הדמעות עולות לי לעיניים ואיך אליס ממשיכה לצחוק "קודם כל מחקתי לו את כל הזיכרון, הייתי צריכה להכניס לו רק למוח שהוא חבר של היילי כדי שיתרחק ממך, כי ידעתי שבאיזשהוא רגע תקבלי את הכוחות שלך, הכל אצלי מתוכנן" אמרה והשתחררה מהתפיסה שלי, וחייכה חיוך שטני ונוראי "וזאת רק ההתחלה, בקרוב הוא ימות, י-מות" היא האריכה את המילה "ימות" ככה שכל גופי רעד ונפלתי על האדמה "לא! לא!" קראתי ופרצתי בבכי אבל אז קמתי בכעס וזרקתי לעברה את הקסם שיצא מידי לכיוונה וזה הצליח לפגוע בה כמה פעמיין "את מפלצת אליס, מפלצת!" קראתי ושמעתי את נוי מתעוררת באיטיות ואליס חייכה אליי ואז כיוונה את ידה לעבר נוי שלא הבינה מה קורה "היכנעי או שאת יכולה לומר שחברתך כבר לא תהיה איתך" אוי אלוהים, כמו שהיא אמרה שהיא תעשה הכל בעדינות, ככה היא עושה "נויייייי!" צרחתי לעברה והיא הבינה מה קורה ורגע לפני שפגע בה הכוח של אליס היא התגלגלה לצד וכדור הכוח פגע בבייתה של היילי ועשה בו חור קטן.
כשהסתובבתי לעבר אליס כדי להמשיך לפגוע בה, לא היה סימן שהיא הייתה פה, אבל מה שכן, המקום נראה כמו זירת פשע.
נוי ניגשה אליי והחזיקה בראשה בעוד היא מביטה על אותו מקום שאני הבטתי, המקום האחרון שבו ראיתי את אליס "את יכולה להסביר לי מה קרה פה?".