אהבה ממבט אחרון 2- פרק 16

30… 18…. 2….
היום כולם קיבלו את הקודים שלהם ללוקרים, ואני קיבלתי ליד נוי וליד אדוארד, אני איפושהוא באמצע.
כשניסיתי לפתוח את המנעול שוב ושוב, הוא פשוט לא רצה להיפתח, וכשנוי פתחה את הלוקר שלה וגילתה עד כמה הוא מקסים הייתי כבר מעוצבנת שאני היחידה שלא מצליחה לפתוח.
"לעזור לך?" שמעתי קול מאחוריי וגיליתי שזה אדוארד ורק חייכתי "אתה כבר הצלחת לפתוח?" והוא רק החזיר לי חיוך "כן אני הצלחתי".
בואו אני קצת אסביר לכם מה קרה וכמה זמן עבר אחריי היום שבו נפגשנו עם אליס לאחרונה.
עבר חודש. בעצם אליס נעלמה, וזה עוד יותר גרוע, כי עכשיו אנחנו נצטרך לחפש אותה.
לאדוארד דיי קשה להסביר להיילי מה היא ראתה בכל היום הזה, והיא נאלצה לעבור בית ספר כי ההורים שלה לא יכלו לסבול התנהגות כזאת, אז בקיצור, נשארנו רק אני ואדוארד, אדוארד ואני.
הסתכלתי על כל תזוזה שאדוארד עשה בזמן שפתח לי את הלוקר ואז כשסיים הוא חייך והתקרב אליי ולחש לי "מה דעתך שנבריז? רק היום?" הבטתי בו לבדוק אם הוא במצב טוב, והוא נראה בסדר, אז אמרתי "אדוארד, לא. אתה שואל אותי את זה כל יום" ואז כמו כל יום הוא פשוט מביט בי בעצב והולך משם במהירות.
"היי מה קורה איתו?" שמעתי את קולה של נוי והנדתי בראשי "אהה.. אני לא יודעת" ואז נוי משכה בכתפייה "רוצה לבוא אליי היום?"ואז הסתובבתי אלייה וחייכתי לה חיוך מצטער כזה "אני לא יכולה, אני הולכת עם אדוארד היום לאנשהוא" ואז נוי פשוט נאנחה ואמרה "את הולכת איתו כבר כל יום לאנשהוא, אולי תפני זמן גם בשבילי?" התקרבתי אלייה בחיוך וחיבקתי אותה "נוי, אני מבטיחה שאני יודעת שתמיד תהיי איתי ואני לא שוכחת אותך, ואני מבטיחה שאני אמצא זמן גם בשביל שתינו" ואז היא נעצה בי מבט "ובלי אדוארד נכון?" הינהנתי ואז היא חייכה "אני מתגעגעת לזמנים שאדוארד לא היה. היינו רק את ואני, אני ואת" חייכתי אלייה ואמרתי "כן…" ואז צץ לי רעיון "רוצה ללכת לגלידרייה החדשה שנפתחה?" נוי נראתה מאושרת "מתי?!" קראה באושר ואז חשבתי באמת מתי אני יכולה "מחר?…" וא היא חיבקה אותי בחוזקה "כן!" ובדיוק צילצל הצלצול ונוי דילגה משם דילוגי שמחה וקראה "נתראה!".
—–
"אז לאן נלך היום?" הלכנו אחד ליד השני לכיוון הבית שלי והוא רק חייך, הניד בראשו ואז נאנח "אני צריך לחפש אחריי אליס, ג'וליאנה" ואז הוא התקרב אליי ונישק אותי במצח "היום אני לא אוכל ללכת לשום מקום, אני מצטער" הייתי דיי פגועה לרע ואז קפצתי עליו בשמחה "אני יכולה לבוא איתך נכון?" אדוארד הניד בראשו "לא ג'וליאנה את לא…" ואז השתמשתי במבט כלבלב שלי שתמיד מצליח והוא נאנח ונישק אותי בלחיי "אוקיי… אוקיי…" ואז חיבקתי אותו בחוזקה "יש! מתי יוצאים?" ואז הוא חייך ואמר "עכשיו. אבל קודם עוברים במקדונלס לאכול" ואז פלטתי אנחה "אני רוצה שאתה תבשל לי" אמרתי בקול מגרה והוא רק הניד בראשו ואמר "אין לי זמן עכשיו ג'וליאנה, אבל אני מבטיח לבשל לך בסוף השבוע הזה" ואז חייכתי חיוך גדול והוא רק התקרב אליי ונישק אותי.
——-
"אהההה… אני אוכל המבורגר ואהה.. צ'יפס וגם קולה" החטפתי מבט מהיר לאדוארד "היא תשתה מים" ואז קראתי "הייי!" והוא רק השתיק אותי והמוכר הביט בנו במבט שואל ואמרתי "כן.. מים בבקשה" והמוכר המשיך לתקתק את מה שאנחנו אוכלים "עוד משהו?" שאל ואז קראתי "לקינוח- מילשייק ו…" הבטתי לעבר אדוארד שחייך ואמר "שתיי גלידות שוקולד" המוכר הינהן, אמר משהו לעוד עובד אחד והלך למטבח "שבו" אמר לנו העובד השני "הארוחה שלכם תהיה מיד מוכנה".