אהבה ממבט אחרון 2- פרק 27
ואז הגענו למקום קסום, זה היה עולם קסום וירוק, לא כמו אצלנו שכל פינה מכוסה בשטח בניין או בית פרטי או קניון. כל מיני פיות התעופפו שם, היו כאלה שעפו באיטיות ודיברו עם אלה שהיו לידם והיו אלה שמיהרו לעשות עבודה והתעופפו במהירות.
"זה לא טוב" אמרה פתאום ריקי והצביעה עליי "היא יותר מדי גדולה.. אולי ניתן לה שיקוי זמני?".
"אמ…" ליילה היססה ולבסוף חייכה "אוקיי! קדימה".
הלכתי אחריהן ואז קרינה עצרה אותי "לא ולא. עד שהיא לא תביא את השיקוי את תצטרכי לחכות כאן".
הינהנתי "אוקיי.. אבל אני לא אשאר לבד, נכון?" שלושתן החטיפו מבטים ואז ריקי אמרה "אני אשאר איתך והן ילכו להביא את השיקוי, אוקיי?" הינהנתי וקרינה וליילה החטיפו אליי מבט והתעופפו משם.
פתאום הופיע משהו גדול מעלינו וריקי עפה בצרחה אבל אז כשהרמתי מבטי-.
—–
"אההההההההההההה!" צרחתי ופתאום קלטתי שאני עדיין בחדר הזמני שלי ושאדוארד ישב לידי עם כוס מים "את יודעת שאת כל הזמן הזה צעקת וצרחת? על מה חלמת?" התלבטתי אם להגיד לו ואם אני לא אגיד לו הוא יגלה לבד.
"סתם חלום מפחיד" אמרתי, מתחמקת מהשאלה "אל תתחמקי ג'וליאנה, תספרי את האמת".
"עזוב אותי אדוארד, אין לי כוח" אמרתי והתהפכתי על הצד, מחכה לקצת שקט.
ואז שמעתי צעדים מתרחקים, הוא הלך? השאלה הידהדה בראשי ואז הוא נכנס בריצה ותפס אותי והתחיל לרוץ איתי למטה "מה קרה?!" שאלתי בבהלה ודרק זרק לעבר אדוארד תיק וגרר אותי החוצה "יש לנו דקה לעוף, תספיקי?"
תגובות (0)