אהבה ממבט אחרון 3- פרק 10- חלק 2

נכנסנו לתוך חדר הכניסה הגדול. מהתקרה נראתה נברשת גדולה ויפייפיה מתאימה לכוכבים שקישטו אותה.
"למה דווקא כוכבים?" שאלתי את ליילה שהתכוננה לנאום המיוחד שלה. "הכוכבים מסמלים את הארץ שלנו, הם מסמלים את האושר והשמחה ותמיד מזכירים לנו להיות שמחים ומאושרים". החטפתי מבט לריקי וקרינה כדאי לבדוק שהן מסכימות ועל פניהן הבנתי שכן. המשכנו ללכת והגענו לגרם מדרגות "לעלות?" שאלתי ושלושתן הינהנו וכך המשכנו עד חדרה של המלכה, אמי האמיתית.
פתחתי את הדלת ואז לא יוכלתי להסתכל, זה היה יותר מדי כואב אבל שמעתי רק אותי צורחת
"אמאאאאאאאאאא!"
——–
התעוררתי בבהלה.
הייתה שעת בוקר מוקדמת ולכן לא רציתי להעיר את הוריי המאמצים, הייתי חייבת תמיכה, הייתי חייבת….
להתקשר לנוי.
"הלו?" נוי ענתה לי בקול ישנוני וצרוד.
"נוי!" קראתי בשמחה כששמעתי את קולה.
"אוי ג'וליאנה זאת את?"
"א-הה"
"אויש הערת אותי"
"כן.. אני שומעת"
"מה קורה?"
"אההה לא כל כך טוב, היה לי חלום רע"
"ג'וליאנה זה רק חלום… תני לי להמשיך לישון קצת"
"נוי!"
"אוחח אוקיי! מה היה בחלום?"
"ראיתי את אמא שלי האמיתית שוכבת. מתה"
שתיקה.
"ואת חושבת שזה אמיתי?"
"בהחלט. כמו החלום שהיה לי עם המפלצת ההיא"
"אוי אל תזכירי לי"
"אני חייבת לראות אותה אבל אני לא יודעת איך?"
"אולי תקראי לריקי?"
"איך?"
"אולי בעזרת קסם… לא יודעת?"
"גמאני"
"תנסי אולי יצליח לך. ועכשיו אני חוזרת לישון, לילה טוב"
ואז היא ניתקה לי ונתנה לי לעכל את כל החלום ולחשוב עליו קצת.