אהבה ממבט אחרון 3- פרק 6

"היה מדהים אתמול!" קראתי בזמן שאני בודקת את עצמי במראה ובו זמנית גם מדברת עם נוי בטלפון. "נו לאן הלכתם?" היא שאלה ואני חייכתי לדמות שלי במראה ואמרתי "הלכנו לדמדומים 4 חלק 1!" קראתי בהתרגשות ונוי נחרה בבוז "באמת, באמת?!" קראה ואני צחקתי "זה הסרט היחיד שהציעו לנו ל- "זוג הצעירים המושלם הזה"" אני ונוי צחקנו כי זה היה דיי מצחיק שהמוכרת כרטיסים שם קראה לנו ככה כשהיא תוקעת בנו מבט קנאה, לכי תמצאי לך חבר! כי לי יש את אדוארד.
קוקו נכנסה לחדר והתחילה להתגלגל על השטיח שלי "לא קוקו! לא על השטיח!" קראתי ומיהרתי להזיז אותה מהשטיח. קוקו נהמה ואז יצאה מן החדר בנביחה עצובה, לא ניסיתי לפגוע בך!. "מה היא שוב על השטיח שלך?" שמעתי את נוי וכמעט שכחתי שאני מדברת איתה. "אה כן" אמרתי בעוד אני מנסה להכניס את השערות שקפצו לי ולא רצו להסתדר עם שער השערות שלי. נוי צחקה "היא די מתוקה- מתי את הולכת איתה למספרה?" שאלה ואז עשתה אפצ'י אחד גדול שהבהיל אותי לגמריי.
"אימלה איך הבהלת אותי!" קראתי ואז צחקתי ויצאתי מהחדר ואז מיהרתי לשוב אליו כדאי לבדוק את השמלה שלי- ורודה חלקה שמגיעה לי עד הנעליים אבל רגל אחת רואים והשנייה לא אז בקיצור שמלה מהממת והעקבים שלי? אה הם זה משהו חדש. מאיפו? מאדוארד! הוא קנה לי את הנעליים הגבוהות והמהממות השחורות שלי!. אתן יודעות מה הוא אמר לי אז?! "את פשוט חייבת לנעול לפעמים עקבים" אהה מצד שני לא הייתי צריכה להגיב בכזאת התלהבות.
"טוב אני חייבת לזוז" אמרתי לנוי כששמעתי את צלצול הפעמון ואיך צעדיה של אמא שלי מתקרבים לדלת כדי לפתוח לאדוארד.
מיהרתי לחלון- ראתי אותו מחייך לאמא שלי ונכנס ואז שמעתי אותו מלמטה מדבר עם אמא שלי.
"הוא שלום לך! ג'וליאנה מיד תירד!"
"אהה אוקיי"
הצצתי כדי לראות מה הוא עושה- הוא ישב על הכורסה האהובה עליי ועל טרוי וגם על קוקו וחיכה לי.
"אז איפו היא?" שמעתי את אדוארד שואל ומיהרתי להחליק את השיער שלי ולשים עליי עליונית שלא תפריע לשמלה הנוצצת שלי.
"אההה מתארגנת. אתה יודע- מתבגרות". אמאאאאאאאאאאאאא.
אני כל כך הולכת להרוג אותה. שמעתי אותה צוחקת וממשיכה לבשל- משהו שהתחילה לעשות לפני איזה חצי שעה.
התחלתי לרדת במדרגות כמו דוגמנית.אדוארד קם מחייך כולו ומחכה לליידי הזאתי (שזאת בעצם אני). לוקח את ידי ומנשק כמו בנשפים אמיתיים.
צחקתי ואז הייתי חייבת להתנהג כמו תינוקת וקפצתי עליו כדי לחבק אותו. "אוי אלוהים ג'וליאנה! זאת הקבלת פנים שלך?!" קרא אדוארד וצחק ואני רק הסמקתי והייתי כל כך מבוישת, אז מיד קמתי ואירגנתי את השמלה ואז חייכתי ואחזתי בידו "אמ… נלך?" הוא הינהן והתחלנו ללכת ואז קראתי "אמאאאאאאאאאאא אני אתקשר אלייך כשאני אסע הבייתה!" ואז יצאנו מהבית שלי וזהו זה- הנה זה מתחיל!.