אהבה ממבט ראשון❤️- פרק 17 !

פרק 17
-מנק׳ המבט של סתיו-
״שאש, בואי תרגעי״ אראל מלמלה והושיבה אותי על הספסל.
״ארי״ מלמלתי בייבוב. היא הסתכלה עליי בכאב.
״חייבין לספר למישהו !״ היא מלמלה טיפה עצבנית.

-מנק׳ המבט של אראל-
״לא !״ היא קראה. ״הוא איים שימשיכו להרביץ ל..ל.גאיה״ גמגמה.
״מעניין לי. מצידי אני אהיה עם גאיה כל היום בבית ספר. רק שליאור לא יגע בך״ מלמלתי קמה מהספסל בדרמטיות הולכת לכיוון הבית של ליאור.
דפקתי על הדלת בעצבים, מביטה בפרצוף המשועשע של ליאור.
״מה, כלכך מהר הכלבה הספיקה לספר״ מלמל בזלזול.
״אתה כלב בעצמך ! לאיפה הגעת ? למה נראלך שאתה יכול לגעת בה אפילו ? היא רק בת 16. פאקינג בת 16 !
עם עוד פעם אני אשמע שקרה משהו לה ולגאיה אח שלך יסבול״ אמרתי במערת איום. הרגשתי עצבנית. לא ראיתי בעיניים.
״את כלכך מתוקה״ הוא מלמל וליטף לי את הלחי. העפתי את ידו מימני בעצבים ויצאתי מביתו

-מנק׳ המבט של סתיו-
אני לא מאמינה, אני לא מאמינה שאשכרה בגדתי בחן, חן אהבת חיי. לא הייתי צריכה להקשיב לו, הייתי צריכה לעמוד על שלי. ולא לתת לא לעשות בי מה שבא לו.
״ארי מה אני אעשה? אני פאקינג בגדתי בחן!״ יללתי.
״חיים שלי, הכל יהיה בסדר את תראי.״ אמרה בלחש מנחם.
״אני מקווה״ לחשתי לעצמי.
ארי המשיכה להעביר את ידה על גבי. הלוך, ושוב.
״בואי תרגעי בבית שלי. תשתי קצת ותשטפי פנים. כדי שלא יהיו סימנים שבבית״ ארי קמה מהספסל והושיטה יד לעזרה. תפסתי בידה חלשות והיא משכה אותי מהספסל אוספת אותי לחיבוק החם שלה.
הדמעות ממשיכות לזרום, כאשר אני פוסעת ברגליים כושלות לעבר הבית של אראל, שהיא עומדת לצידי מעבירה את ידי על כתפי הלוך ושוב מנסה להרגיע אותי. לאחר כמה שניות, הדמעות הפסיקו לרדת. היא פתחה את הדלת בעזרת המפתח שהיה בכיסה, ונכנסתי בסערה אל תוך ביתה רצה לכיוון חדרה. אראל הגיעה אחרי, עם כוס מים ורק אז הרשיתי לעצמי לחדש את הדמעות.
״אני שונאת את החיים שלי״ צרחתי בצרידות. היא הגישה לי את כוס המים, ולגמתי ברעידה. הכל נראה מטושטש עם דמעות בעיניים.
״את תראי שהכל יהיה בסדר !״ אראל אמרה.
״הכל לא יהיה בסדר! תפסיקי להגיד שהכל יהיה בסדר. כשאני יודעת שהכל לא יהיה בסדר!!!״ אמרתי בבכי חזק.
״ששש… דיי חיים שלי . אני אנסה לסדר את הכול.״ אמרה לי בניחום.
לפתע נשמע קול צילצול האייפון שלי,
״גם כשאת עוברת ונועצת מבט…״
היה מוצג על המסך:
״אהובי״
התחלתי לבכות חזק יותר, ״ארי תעני לו ותגידי לו שאני ישנה״ אמרתי בבכי.
היא הינהנה, וענתה לשיחה.
שמעתי רק את הצד של ארי בשיחה, והיא אמרה לחן שאני ישנה.
אני מתגעגעת אליו כ״כ, אוף למה עשיתי את זה ?
לאחר כמה דקות של דיבורים היא ניתקה. היא הביטה בי בעצב.
״את רוצה לחזור הביתה או להשאר אצלי שאני אודיע לנווה״ היא שאלה והזיזה חלק משיערה החום שנפל אל מול פנייה.
״אני אחזור עוד כמה דקות״ עניתי נופלת לתוך מיטתה החם, ומייבבת אל תוך הכרית הוורודה שלה שהתחילה להתרטב.
״סתיו,״ שמעתי את אראל ממלמלת.
״אני אודיע לנווה שאת נשארת״ היא אמרה.

-מנק׳ המבט של אראל-
חיפשתי את המספר של נווה באנשי הקשר. לבסוף מצאתי אותו ולחצתי אליו מצמידה את האייפון לאוזני. בצלצול השני הוא ענה.
״נווה ?״ שאלתי.
״מה ?״ שמעתי את קולו העייף.
״אממ… סתיו״ מלמלתי מניחה את ידי על עורפי מסובבת את ראשי לכיוון סתיו. היא הנידה את ראשה לשלילה. יעני לא לספר לו על ליאור.
״קרה לה משהו ?״ שמעתי את קולו המבוהל.
״לא !״ מיהרתי להרגיע ״היא פשוט תישן אצלי היום.״
״אה,״ נאנח בהקלה. ״טוב, תהנו״
״תודה. ביי״ ניתקתי וסגרתי את מסך האייפון, מביטה בסתיו שהספירה להחזיר את ראשה לתוך הכרית. זה הולך להיות יום ארוך

-מנק׳ המבט של חן-
אחרי השיחה עם ארי, שמעתי לחישות מהצד השני. כאילו שארי מדברת עם מישהו,
אני חושב שיש משהו שסתיו וארי לא רוצות לספר. מחר אני אבקש להשתחרר ליום אחד, ואני אדבר עם תותה.
״כולם לחדר אוכל!״ נשמע ברמקול של הבסיס. לבשתי את חולצת הבסיס,והלכתי להעיר את יונתן. הוא היה מותש, ״יוני קום, בוא לחדר אוכל.״ אמרתי לו, מנער את גופו. ״אוקע״ אמר,קם לובש את בגדי הבסיס.
״יאללה,הינו פה ?״ שאלתי. יוני הנהן.
יצאנו,טורקים אחרינו את הדלת. ״תגיד מה איתך וארי?״ שאלתי מביט בו.
״אממ.. התנשקנו, ואני חושב שאנחנו זוג (?)״ שאל. מגרד בעורפו.
״אני מחר מבקש יום חופש, רק אחד כדי לדבר עם תותי, תבקש גם אתה. ותדבר עם ארי.״ אמרתי לו, הוא הינהן. הגענו לחדר אוכל.

-מנק׳ המבט של נווה
אחרי שאראל התקשרה אליי, החזרתי את ראשי חזרה לכרית מנסה לחזור לישון. אבל כלום לא עזר. קמתי והלכתי לסלון, מדליק לי את הטלוויזיה ומזפזפ ערוצים. לבסוף, לא מצאתי תחנה שאני אוהב לראות אז כיביתי את הטלוויזיה בעזרת השלט השחור, נשכב בספה באנחה קלה ועוצם את עיניי. בדיוק הייתה דפיקה בדלת.
״אני בא״ קראתי באנחה עצבנית. עד שהצלחתי לישון ! קמתי בעייפות והורדתי את ידית הדלת, מצטער על מה שעשיתי.
״מה אתה עושה פה ?״ שאלתי עצבני את ליאור שעמד בפתח הדלת.