אהבה ממבט ראשון❤️- פרק 20+21 פרק כפול ארוך במיוחד !!

פרק 20
״מה ?״ חן שאל בשוק.
״אני מצטערת, זה לא ילך״ החזקתי בראשי, מפחדת להשבר. כאב לי רק מלשקר לו. הבטתי בעיניו שהספיקו לנצוץ.
״אחרי כל מה שעברנו ?״ שאל בהרמת גבות. ״את יודעת מה ? אולי באמת לא נועדנו להיות יחד״ מלמל בכעס ופסע לעבר מכוניתו.
״חן,״ מלמלתי והבטתי בו, התחלתי לבכות. כל הדמעות שיניתי השתחררו. הוא פתח את הדלת השחורה של המכונית, מביט בי בעיניים ריקות ומזלזלות, סוגר אחריו בטריקה את דלת במכונית ומתחיל לנסוע. הבטתי במכונית הולכת ומתרחקת, עד שהיא נעלמה מהאופק.
״למה עשית את זה ?״ שאלתי בלחש את ליאור, שעמד לידי בחיוך. הסטתי את מבטי עליו במבט נגעל.
״אמרתי לך להפרד מימנו או לא ?״ התקופף אלי נצמד. הוא תפס את סנטרי, מכריח להרים את המבט שלי. ״כשאני אומר משהו, אני אומר משהו״
״זהו אתה לא מתקרב אלי שמעת ? זהו. נפרדתי ממנו, אל תתקרב אלי״ אמרתי, והרחקתי אותו ממני.
״כשחן חוזר מהבסיס את חברה שלי מובן?״ שאל בתקיפות.
״תגיד למה אתה עושה את זה!?״ שאלתי בעצבות.
״כי נווה לקח לי משהו״ אמר בכעס.
״את מה?״ שאלתי בבילבול.
״את אראל,אני רציתי אותה! והוא לקח לי אותה״ אמר בכעס.
״אתה לא מבין שהיא לא תתקרב אליך מילימטר ? אחרי מה שעשית לי. הצחקת אותי!״ אמרתי בכנות.
הוא רק זילזל בדברי, אך ידע שהם נכונים.
הוא פסע לעבר בייתו. שברחוב הסמוך.
מחיתי את הדמעות, בעודי קמה בעזרת מעקה הברזל הכחול. פסעתי לעבר הבית, נזהרת לא להתקל בדברים בגלל שראיתי מטושטש מהדמעות. נכנסתי הביתה, ונווה הביט בי בכיוון גבות. התעלמתי וצעדתי בצעדים גדולים לעבר המדרגות. הגעתי לדלת הלבנה והגדולה מעץ, הורדתי את ידית הברזל הכסופה ונכנסתי לתוך חדרי, סוגרת ונועלת אחרי את הדלת. התנפלתי כל המיטה הקופצנית והמסודרת, מייבבת בתוך הכרית הוורודה. זה היה היום הכי גרוע בחיי.
״סתיו תפתחי״ שמעתי כמה דפיקות בדלת, ומבעד את הקול של נווה.
״סתיו !״ הוא צרח וניסה לפרוץ.

-מנק׳׳ המבט של נווה
״סתיו !״ צרחתי מנסה לפרוץ לדלת. עם קרה לה משהו, אני לא חיי.
״נו סתיו !״ צרחתי ודפקתי בחוזקה בדלת. עצמתי את עיניי בחוזקה חושב על מה לעשות. הוצאתי את הפלאפון שלי מהכיס, מחפש את המספר של אראל באנשי קשר. לבסוף מצאתי והתקשרתי.
״הלו,״ שמעתי את קולה העדין.
״אראל !״ מלמלתי
״נווה ? קרה משהו ?״ היא נבהלה.
״לא. פשוט סתיו פה לא מוכנה לפתוח לי את הדלת. את יכולה לבוא ?״ שאלתי באנחה קלה. הייתי עצבני. לא ידעתי מה עובר על סתיו.
״כן ברור, אני בדרך״ אראל אמרה ולאחר מכן ניתקה. עם אנמ מגלה שמישהו עשה משהו לסתיו, המישהו הזה יצטער על כל מה שהוא עשה

פרק 21
-מנק׳ המבט של נווה-
לאחר 5 דק׳, שעברו כ״כ לאט. נשמעה דפיקה בדלת, הלכתי לפתוח.
פתחתי, וראיתי את אראל עומדת בפתח הדלת. נתתי לה חיבוק קצרצר. והיא זזה באי נוחות.
״אממ..״ מילמלתי,מגרד בראשי.
״את יכולה לנסות לדבר עם תותי,היא לא עונה לי. ואני מפחד שקרה לה משהו״ אמרתי בכנות.
״בטח! אני אנסה. אל תדאג, לא קרה לה כלום.״ אומרת ונותנת לי נשיקה קטנטנה בלחי,ומלטפת את הלחי שלי. כדי להרגיע. היא הסמיקה.
״יפה לך אדום!״ אמרתי.
״אממ.. אני צריכה ללכת לתותי.יונתן הגיע מהבסיס נכון?״ שאלה.
״עוד לא, הוא צריך להגיע כל רגע.״ אמרתי, והתחלתי להיות עצבני.
לפתע, נשמעה דפיקה בדלת . ארי הלכה לפתוח, יונתן עמד בפתח. היא ישר קפצה עליו בחיבוק גדול , ונתנה לו נשיקה ענקית. היא לחשה לו משהו באוזן. הוא לחש לה גם. ״אממ.. אני הולכת לתותי. אני תכף אבוא לחדר שלך.״ אמרה ליונתן, ונתנה לו פיקה על השפתיים.
היא הלכה לעבר המדרגות, ועלתה לחדרה של תותי.
״אז מה קורה ?״ יונתן שאל אותי, נשען על הקיר.
״הכל אחלה אתה יודע. רגיל״ מלמלתי מנסה להשאר במיטבי, נשען גם אני על הקיר מולו משלב ידיים על החזה.
״אצלך ?״ שאלתי
״רגיל״ ענה ״יש חדש ?קימטתי את אפי והנדסי את ראשי ללא ״אצלך ? שמעתי המון חדש״ רק מלהגיד את זה העלה לי העצבים.
״כן, כאילו את יודע. אני ואראל ביחד״ ענה בחיוך. איגרפתי את ידי בחוזקה.
״כן אני יודע,״ מלמלתי בעצבים.
״מה ?״ שאל בהרמת גבות.
״עזוב. אני עף לישון״ מלמלתי ופסעתי לכיוון המדרגות רץ לכיוון חדרי.
-מנק׳ המבט של ארי-
פסעתי לעבר דלת חדרה של תותי.
דפקתי קלות, אין מענה.
״תותי״ אמרתי בלחש.
״מה ?״ לחשה, בבכי מר.
״תאומיי, את יכולה לפתוח לי?״ שאלתי,בקול עדין ורך.
״כן.״ ענתה בלחש,והפסיקה קצת את הבכי.
שמעתי שהיא קמה ממיטתה. והולכת בצעדים קטנטנים וזעירים לעבר הדלת הסגורה.
היא פתחה את הדלת, נכנסתי. וסגרתי אחרי את הדלת, נעלתי וישר התנפלתי עליה בחיבוק גדול ומחבק.
״אהובה שלי! בחיים אל תדאיגי אותי ככה!״ אמרתי בכעס מזויף, והיא? צחקה.

-מנק׳ המבט של סתיו-
אין על הילדה הזאת, היא היחידה שברגעים הכי קשים. תוכל להצחיק אותי, ולעודד אותי.
״ארי״ אמרתי בלחש, מביטה בה.
״מממ…?״ מילמלה.
״תגידי, מה הייתי עושה בלעדייך ?! את ילדה כ״כ מיוחדת !! אני אוהבת אותך נוטה!״ אמרתי לה בלחש.
״גם אני אותך נוטי!״ אמרה לי בלחש.
חיבקתי אותה, חיבוק חם ואוהב.

מנק׳ המבט של גאיה-
״יוני !״ צרחתי ורצתי לתוך זרועותיו של יונתן.
״קטנטני !״ הוא מלמל והקים אותי לחיבוק ״התגעגעתי״ הוא מלמל והדביק לי נשיקה ללחי.
״איכ״ מלמלתי ומחקתי את הרוק, הוא רק צחקק.
״בא לך לעשות משהו ?״ הוא שאל אותי בקריצה. צחקקתי ומשכתי אותו לחדרי. ״יש משחק וירטואלי. תשחק איתי !״ הסברתי לו. הוא הנהן והתיישבנו בכיסא המחשב והתחלנו לשחק את המשחק.

-מנק׳ המבט של חן-
הבטתי בה רגע לפני שנכנסתי לרכב. היא בכתה לי מול הפרצוף. כלכך כאב לי לראות את זה למרות מה שהיא עשתה לי. נכנסתי לרכב והתנעתי את המכונית, נוסע משם הכי מהר שאני יכול. הגעתי לבסיס. עוצר את המכונית ונכנס לתוך חדרי. קיבלתי צלצול פלאפון, עניתי לשיחה בלי לשים לב.
״הא אחי, איפה אתה ?״ שאל יונתן.
״חזרתי לבסיס״ עניתי בקצרה.
״מה למה ? אתה יודע שסתיו בוכה ?!״ שאל טיפה עצבני.
״אשמתה !״ עניתי באדישות.
״מזה ?!״ הוא צרח בעצבים: ״מה נסגר חן ?!״ שתקתי. ״חן תענה !״
״היא בגדה בי עם ליאור !״ צרחתי עליו בעצבים. שמעתי שתיקה מהצד השני. ניתקתי.

-מנק׳ המבט של יונתן-
הבטתי במסך האייפון מרותק בהלם.
״יוני״ שמעתי את נווה קורא לי.
״יונתן !״ הוא קרא יותר חזק.
״סתיו בגדה בחן עם ליאור״ הוא ענה מרים את מבטו אליי. הבטתי בו המון. איך זה אפשרי ?!