אהבה ממבט ראשון/ פרק ראשון (:

״אתה יכול לשבת במקום של ג׳יני. היא לא הגיעה היום,״ גרינבלד הצביעה אל השולחן שבו בדרך כלל יושבת ג׳יני, ועכשיו לא יושב שם איש. בשולחן הזה, למרבה המזל, מול זה שלנו.
שיין מניח את התיק מתחתיו. ״כפי שאמרתי לפי ששיין נכנס, מולקולות האדם מתחברות ויוצרות..״
״חבל שאני לא הומו,״ לחש לי זאק בציניות וגיחכתי קלות.
שיין הוציא את ספריו ואת קלמרו. ראיתי שהוא מקושקש במלא כתובות, ״טיארה הייתה פה״, ״LOVE YOU", וכמה סימני אודם של בנות, ״התנשקתי עם שיין אמברט״.
אז גם לו היו חברות.
הוא הסתובב אליי לרגע, נשביתי במבט של עיניו התכולות המהממות.
״יש לך עיניים יפות,״ אמר.
״ת-תודה,״ אני אומרת, ומניחה ידיי על עיניי, אחת ירוקה ואחת חצי ירוקה-חצי כחולה. הוא שם לב שנעצתי מבט בקלמר שלו, ואמר: ״ככה זה בניו-יורק.״
״גרת בניו-יורק?״ אני שואלת כלא מאמינה.
״כן,״ הוא מושך בכתפיו. ״מקום ממש צפוף.״
״חלמתי להיות שם,״ אני אומרת ומחייכת.
״רק חנויות,״ הוא אומר. ״הרבה בנות היו מאוהבות בי.. אף אחת מהן לא מצאה חן בעיניי. כולן חנפניות. הייתה לי רק חברה אחת.. והיא זרקה אותי.״
אני מביטה עליו במבט של הזדהות, ואז אומרת, ״למה אתה מספר לי את זה?״
הוא ממשיך לחייך. ״כי גם את נראית קצת בודדה.״

״… וחוץ מזה, היה משהו מיוחד?״
״אהה, כן,״ אני אומרת בלי להתאמץ יותר מדי. ״הגיע ילד חדש לכיתה, קוראים ל שיין.. הבחור הכי חתיך שתראי בחיים שלך!״ אני מסבירה בהתלהבות מופרזת. לפני כמה זמן בכלל לא התעניינתי בנער הזה. ״שמונה קוביות בבטן, עיניים כחולות הורסות, ו..״
״אהמ.״ ג׳יני השמיעה שיעול קטן מבעד לטלפון.
״אוי, סליחה,״ אני אומרת. ״שכחתי שאת לא מרגישה טוב. אתן לך לישון-״
״לא,״ אומרת ג׳יני בקול ארסי. ״אני לסבית. זוכרת? גם אם היו לו 38485 קוביות לא היה אכפת לי ממנו. אני אוהבת בנות. זוכרת?״
״אוי, אני כל כך מצטערת, שכחתי,״ אני אומרת מעומק ליבי.
״כולם שוכחים!״ אומרת ג׳יני בגרון חנוק. ״לא מעניין אותי שאני שונה, את לא מבינה? זה מה שאני אוהבת וזה הכל. ואת סתם… כלבה!״ היא צרחה וטרקה את הטלפון.
״מ-מה..?״ אני מגמגמת. ״מה קרה, מותק?״ צועקת אימא שלי מהמטבח.
אני מרגישה שפניי מתלהטות. ״סתם, איזה בן מטומטם,״ אני נכנסת לחדר שלי וטורקת את הדלת.