סיפורי האנגרית
מתחמתח
אני חייבת ללכת לישון, אני אמשיך מחר..
לילה טוב ^^

אהבה ממבט ראשון/ פרק שביעי

סיפורי האנגרית 18/02/2013 942 צפיות 3 תגובות
מתחמתח
אני חייבת ללכת לישון, אני אמשיך מחר..
לילה טוב ^^

חיכיתי בכניסה לביתי, עם התיק שלי שהיו בו מחברת ועט. אני לא רוצה לגרום לשיין לבזבז דפים לפני שזה הכרחי.
תוך 3 דקות מגיעה מכונית עלובה למראה, שבתוכה יושב שיין, וליד ההגה מישהו שמאוד דומה לו.
״היי, רוזה,״ הוא אומר. ״זה טוני, אח שלי.״
טוני היה נראה בסוף גיל העשרה. הוא היה מעט יותר גבוה ושערו היה פרוע, אבל עיניו היו דומות במדויק לעיניו של שיין.
״היי, רוזה,״ אומר טוני ומחייך.
אני יושבת במושב האחורי של האוטו, ותוך כמה דקות אנחנו מגיעים לביתו הנחמד של שיין.
מישהי, כנראה חברתו של טוני, נמצאת במטבח ומטגנת חביתות. ״שלום, רוזה,׳ היא אומרת ומחייכת.
״את מכירה אותי?׳ אני שואלת בפליאה.
״כן, שיין סיפר לנו רבות עלייך.״ היא עונה.
היא מציעה לי כוס מיץ תפוזים ואני לוקחת אותה בנימוס, ואנחנו עולים לחדרו של שיין. תמיד לא נעים לי להיות שם. העליבות, החשכה, חוסר השמחה.
אני שותה את מית התפוזים שלי בשקט בעודו שולף את המחברת. הוא רוכן מעליה עם העט.
״יש לך רעיונות?״ אני שואלת ושותה את הטיפות האחרונות של המיץ, שהיה מאוד טעים.
״אני בקושי זוכר משהו מהילדות,״ הוא אומר. ״אולי אני פשוט אספר לך מה עובר עליי כיום?״
״בסדר.״ אני עונה.
״טוב, אז בגלל שסנדרה-זו חברה שלי אחי- לא יכולה לעבוד 24/7 בשביל לחסוך כסף בשבילנו, אני וטוני עובדים בבר.״
״איזה?״
״טריבל טו,״ הוא אומר. אני פוערת את עיניי. זה אחד הברים הכי נחשבים באיזור!
״ואנחנו מקבלים מספיק כסף בשביל אוכל וכל זה. אבל לא מספיק בשביל מיטה חדשה בשבילי.״ הוא מחווה בידו על המזרן המסמורטט שאני יושבת עליו.
״ואתם רבים לפעמים?׳
״ממש טיפה. אבל בנדרה מסדרת את העניין בשנייה,״ אומר שיין. ״היא מדהימה. באמת.״
״ואתה?״ אני שואלת. ״בא לך שתהיה לך חברה?״
״מתחשק לי, כן.״
״כאילו שקשה לך למצוא אחת..״ אני מצחקקת. ״כאילו, תראה אותך! מבט אחד בבנות והן מתאהבות בך בשנייה..״ קולי דועך.
הוא מביט בי ועיניו מצטמצמות. ״זה לא תמיד היה ככה. רק כשהתבגרתי והתחלתי להתאמן.״
שתיקה נמשכת במשך כמה דקות. ואז הוא אומר, ״חם פה, לא?״
״די חם, כן,״ אני מודה. ״תפתח את החלון.״
״לא יעזור.״ הוא מחייך חיוך מריר. ״אין טיפת רוח בחוץ.״ הוא מצביע על הזגוגית, שממנה ניתן לראות את השמש קופות באכזריות מעל הרחובות.
״אולי זה בגלל שאני עם 2 שכבות,״ מהרהר שיין ופושט את חולצתו הקצרה, שמתחתיה יש גופיה צמודה מאוד.
״תפסיק לעשות את זה!״ אני כובשת את פניי בידיי.
״למה?״ הוא מתיישב לצדי. ״את מתביישת ממני?״
״כן. ואם אכפת לך ללבוש את החולצה בחזרה.״
״לא, אני לא אלבש אותה. חם לי!״ הוא מיילל.
אני צוחקת. ״אז מה לעזאזל אני יכולה לעשות כדי שגם אני לא ארגיש מובכת לידך? כי זה לא היינו הך, כמו שאתה רואה.״
״את יכולה להוריד את החולצה גם,״ הוא אומר בקול נקי מרגש.
אני כמעט מקיאה את מיץ התפוזים ששתיתי זה-עתה. ״מה?!״
״כן,״ הוא אומר. ״אני בטוח שאימא שלך הלבישה אותך 2 שכבות אתמול בלילה, או שאת לבשת 2 שכבות כי היה לך קר לחזור לבד הביתה..״
״איך ידעת?״
״ישבתי בבר והזמנתי קולה, וראתי אותך יוצאת. לא רציתי לעקוב אחרייך. ידעתי שמשהו קרה. במקרה ראיתי את זה,״ הוא מושך בכתפיו.
״נכון, באמת יש לי 2 שכבות,״ אני אומרת. יש לי חולצה קצרה ומתחתיה גופיית בטן זוהרת-שקופה. ״אבל אין לי חזייה פה. זה יכול להיות ממש מביך.״
״אותך,״ הוא אומר. ״לי לא אכפת. אני אוהב להסתכל עם הפנים, לא על השדיים.״
אני מגחכת. ״אתה גורם לי להרגיש לא בנוח בכוונה?״
״האמת שכן,״ הוא מודה.
אני פושטת את החולצה העליונה שלי וזורקת אותה עליו. ״מעצבן אחד!״
הוא צוחק ואני קופצת עליו ומדגדגת אותו. ״תפסיקי!״ הוא צוחק. ״די כבר!״
״נקמה!!!״ אני אומרת בקול רשמי, ואנחנו נשכבים זה לצד זה על המיטה, צוחקים.
״תגידי משהו,״ הוא אומר. ״תודי ששנאת לעשות סקס עם זאק. פשוט תודי!״
אני צוחקת. ״כן, נכון. אחרי הדבר האמיתי…״ אני מצביעה על החזה שלו וצוחקת עוד יותר.
במקום לצחוק הוא מביט אליי במבט מפתה, מתקרב לכיוון שלי.. אני עוצמת את עיניי, מתכוננת..
״הא!״ הוא מוריד את הגופייה שלו וחושף את חזהו. ״*זה* הדבר האמיתי שלך?״
אני ממהרת לפקוח את עיניי. ״הו, עכשיו אנחנו מדברים לעניין!״ אני מחייכת.
״אבל אני לא ראיתי את הדבר האמיתי..״ הוא מהרהר.
אני עושה לו את הקטע שהוא עשה לי קודם, עם המבט המפתה והכמעט-נשיקה, מרימה את החולצה שלי וקושרת אותה מלמעלה כך שתכסה את חזי.
״אני יכול להביא לך את אחת החזיות של סנדרה,״ הוא אומר ויוצא מהחדר.
אני טומנת את ראשי במיטה. תראו את שנינו, מתפשטים לאט-לאט זה מול זה… מעניין לאן זה יוביל?
הוא חוזר תוך כמה רגעים עם חזייה ורדרדה. ״איך בכלל שמים את זה,״ הוא משליך את זה עליי.
אני מסתובבת לקיר, פושטת את החולצה שלי וסוגרת את החזייה. סנדרה היא נערה רזה, לא מפותחת מבחינה גופנית כנראה, כי החזייה מתאימה לי בדיוק.
אני מסתובבת באיטיות אל שיין והוא מחייך אליי ופושט את ידיו. ״COME HERE", הוא אומר בקולו המדהים ונועץ בי את עיניו.
אני מתקרבת אליו, לאט, מרגישה בחזהו נצמד לשלי, מחמם אותו…
אני דוחפת אותו מעליי. ״שיין, די. אם אתה רוצה לשכב איתי פשוט תגיד. סבבה? גם ככה כולם חושבים שאני זונה.״
״אני לא רוצה לשכב עכשיו.״ הוא אומר. ״רק רציתי להגביר לך את הביטחון העצמי.״
״אז לא צריך.״ אני לובשת את שתי החולצות שלי ומורידה את החזייה. ״היה ממש כיף. תודה.״ אני מחבקת אותו חיבוק קצר ויורדת למטה.

למחרת בבית הספר כל האצבעות מופנות אליי, מלמולים נשמעים. אני נכנסת לכיתה ורואה את זאק מסתכל עליי, מתחנן לסליחה. אבל בחיים לא.
אני מתיישבת איפה שג׳יני בדרך כלל יושבת, ליד שיין. ״היי,״ הוא מחייך. ״ראית את המודעות?׳
אני מעילה מבט בכיתה המלאה ילדים מרוגזים, פקאצות מפטפטות בהתלהמות, ילדים משוחחים בקולות מהוסים. ספרים, מחברות, קלמרים וכמה חלונות. אני מתקרבת לשולחן המורה (יחד עם עוד הפגזה של קללות) ורואה עלונים צבעוניים מונחים שם.

״מסיבת סוף שנה!
נשף ענקי שיתקיים באולם הספורט,
ב7/6!
הפתעות, פרסים וכיבוד!
מסיבת ריקודים מ ט ו ר פ ת !!
מהרו להזמין בן זוג…
~מועצת תלמידים~ ״

אני מתנשפת ומביאה את הפתק לשיין. ״למה רצית שאני אראה את זה?׳
״סתם.״ הוא אומר. ״את עוד תדעי. ב6/6.״


תגובות (3)

מה היא תדע אהההההה נוו תגידי תמשיכי !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! פאקינג שיט גאד תמשיכי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!^~^

18/02/2013 13:05

או, פרק חמוד, רק שהקטע בבית של שיין היה.. מוזר. שיין ♥ תמשיכי!

19/02/2013 04:15

תמשיכיייי !!!
במהיירוות !

19/02/2013 05:59
10 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך