אהבה ממבט ראשון<3 פרק 24

פרק 24
״איך גילית ?״ סתיו שאלה אותי, מניחה את ראשה הקטנטן על כתפי ומרטיבה את חולצתי בגלל דמעותיה.
״יונתן גילה לי״ לחשתי, מלטף את גבה הלוך ושוב. הייתי עצבני. איך אני עכשיו הולך לטפל בליאור הזה ?
״אני מצטערת״ היא מלמלה והבכי שלה רק התחזק. ״אני ממש מצטערת״
״ששש, יפה שלי״ התנתקתי מהחיבוק, מרים את ראשה בעדינות ונושק על שפתיה. ״הכל בסדר עכשיו. אני פה, ואני לא מתכוון לעזוב אותך ! לא עכשיו ולא אף פעם״ מלמלתי מסיט פיסת שיער בפניה למאחורי אוזנה.
״תודה״ היא מלמלה, מסיטה את מבטה בעיניי לכיוון הרצפה.
״אני תמיד פה בשבילך״ אמרתי ומשכתי אותה יותר קרוב אליי ״ברע ובטוב״
״אני אוהבת אותך״ היא מלמלה בלחש. אך יכולתי לשמוע.
״מה אמרת יפה שלי ?״ שאלתי, וחיוך התפרס על שפתי. זה מה ששמעתי ?
״אני אוהבת אותך!״ צרחה בכל הבית, וחיוך ענק התפרס על פניה. הייתי הכי שמח בכל העולם,ששמעתי מאהובתי את השלוש מילים, שהכי רציתי לשמוע בעולם!! אני לא יודע מה הייתי עושה. בלי הקטנה שלי.
״אהבת חיי!!! אני אוהב אותך קטני!״ אמרתי וסובבתי אותה, סיבוב ענק שהיא נמצאת מורמת בין זרועותי.
היא ציחקקה קלות, ונשקה לאפי.
״אחח.. כמה שאני מכור!״ צעקתי, ונשקתי לשפתיה המלאות. והאדומות כדם.
״כמה שהתגעגעתי לשפתיים האלה״ לחשתי לעצמי.
״אהובי ?״ היא מילמלה, משחקת באצבעותי.
״מה חיים שלי?״ הרמתי את ראשי מכתפה, והבטתי בה.
״אפשר ללכת לקניון?״ שאלה, בפאפי פייס.
״אממ.. אני לוקח אותך קודם למקום אחר, ואז לקניון. סגרנו?״ שאלתי אותה.
״חן! לא, לא סגרנו! אתה בקשיים ואתה יודע את זה !״ אמרה לי בכעס,מזהיר.
״רק פעם אחת חיים שלי!!״ ביקשתי בשקר. כי אני תמיד אוציא עליה כסף. לא כי היא רוצה, כי אני רוצה.
״אוקע״ היא מלמלה. ״אבל רק פעם אחרונה״ הניפה את אצבעתה באיום.
״רק פעם אחת !״ הרמתי את ידי כחף מפשע. אבל יודע שאני משקר כי אין סיכוי שאני נותן לקטנה הזאת לשלם במקומי.
״מת עלייך״ הרמתי אותה על ראשי, כאשר היא צורחת וצוחקת באותו הזמן. ירדנו לסלון, מבחינים ביונתן צופה בטלוויזיה ונווה ואראל זורקים אחת על השני גזר.
״הזוג חזר !״ נווה עצר ומחא כפיים ולאחר מכן גזר פגעה לו בלחי. ״אחח !״ הוא מלמל מביט באראל באיום.
״סליחה לא שמתי לב !״ אמרה מתפוצצת בצחוק מתגלגל, וכך גם שלושתינו.
״מזל טוב !״ ארי מלמלה וזרקה עלינו גזר
הבטתי בה בגבות מורמות.
״זה מאהבה כן ? וגם משנאה מהגזר !״ את המשפט האחרון מלמלה בלחש ככה שאפשר לשמוע.

-מנק׳ המבט של סתיו-
״חני זזים?״ שאלתי את חן, במבט שואל.
הוא הינהן קלות.
״עפתי להחליף בגדים.״ אמרתי לו, ונישקתי לו את תנוך האוזן. ועליתי למעלה, לפני שהיא יגיד משהו. היה כבר 6 בערב, יחסית קריר. פתחתי את הארון. והוצאתי שמלה שחורה,עם הרבה ניטים עליה. הוצאתי גרביון שחור דק. ומגפיים עם שרוכים. כמו של הצבא.
התלבשתי, והבטתי במראה. אהבתי איך שאני נראת. בשיער עשיתי פזור, עם צמה אחת בצד. אבל היה חסר איפור. הוצאתי את תיקי האיפור, ואיפרתי את עצמי. ״זה הסיפור כי את יפה גם בלי איפור אני מודה אני מכור..״ מישהו שר, מפתח הדלת. סובבתי את ראשי, וראיתי את חן.
״האהבה של חיי, את מושלמת גם בלי איפור.״ אמר לי בלחש.
״קצת, לא הרבה. מבטיחה!״ אמרתי, מביטה בעיניו הירוקות. שנצצו באותו רגע.
״חנוש, אתה יכול לצאת. אני תכף יורדת״ אמרתי לו בחיוך. הוא הינהן וירד ללמטה.
זהו, סיימתי. הבטתי במראה, ועכשיו באמת בלי להשוויץ נראתי ממש יפה. ירדתי למטה, וכולם היו בהלם.
״וואו, חיים יפים שלי את כל כך מושלמת!״ חן צעק בכל הבית. ואני ציחקקתי.
״אחותי שיחקת אותי,בהצלחה!״ לחשה לי ארי בקריצה.
״אחות יפה שלי,מיום ליום את יותר יפה״ יונתן אמר לי.
״תודה אהוב שלי שלא נדבר עליך! איזה חתיך נהייתה לי, בהצלחה עם ארי.״ אמרתי בצעקה. בכוונה שארי תישמע,היא הסמיקה.
״אחות שלו, ימושלמת תותי !״ נווה אמר לי.
״תודה אחי!״ אמרתי לו.
נפרדנו מכולם, ויצאנו לעבר המכונית.
״טוב, את מוכנה ?״ חן שאל והתניע את המכונית, מתחיל לנסוע.
״יאפ״ מלמלתי בלחץ, לאיפה הוא הולך לקחת אותי ?
״ילחץ, אני לוקח אותך לאהבת חייך השנייה״ מלמל וצחקק.
״אתה נותן לי לפגוש את יון תומרקין ?״ שאלתי בהתרגשות צינית. הוא הביט בי לרגע, בחיוך מסופק.
״את רעה !״ הוא מלמל וצחקק.
״תודה תודה״ קרצתי לעברו והוא גיחך. אני מתה על הילד הזה. אומנם הוא גדל, אבל הוא תמיד ישאר הילד.

-מנק׳ המבט של חן
אחרי שעה של נהיגה, עצרתי את הרכב בלונה פארק
״או מי גד״ היא מלמלה מביטה, ולאחר מכן הרגשתי מכה ענקית בעורף.
״אחח, למה זה ?״ מלמלתי מביט בה בשוק.
״אמרתי לך לא לבזבז עליי כסף !״ היא אמרה טיפה עצבנית אבל מתרגשת.
״אני יעשה הכל כדי שמי שאני אוהב יהיה מאושר״ נשקתי לראשה ומשכתי אותה למחוץ לאותו, רק פנייה קרנו מאושר.
״נו למה אתה מחכה ? בוא כבר !״ היא צרחה בהתרגשות, תופסת את ידי בעדינות ומושכת אותי לתוך הלונה פרק

-מנק׳ המבט של סתיו-
״אני מפחדת !״ מלמלתי מסיטה במתקן הזה בפחד. הקרנדורה. נראלי. עם אני זוכרת נכון.
״נו אני איתך !״ תפס בידי, מנסה לשכנע אותי.
״אבל רק פעם אחת.״ מלמלתי מזהירה אותו.
״מבטיח״ הוא חייך ועלינו על המתקן. מה אני לא אעשה בשביל לראות את החיוך שלו ?
״או מיי גאד!״ צרחתי, אחרי שירדנו מהמתקן.
״זה היה כ״כ כיף!!״ צעקתי לו.
הוא רק צחק, מזה שאני מתלהבת כמו ילדה בת שלוש.
״בואי !״ חן אמר, ומשך את ידי לעבר דוכן שערות סבתא.
״אני חולה על זה!!״ אמרתי בהיתרגשות.
״אחי תביא לי שני שערות סבתא.״ אמר לו.
באתי להוציא את הכסף מתיקי, כדי לשלם. אך חן החזיק בידי, והביט בעיני. בלי לומר מילה. פלטתי אנחה גדולה,״נכנעת״ אמרתי.
״יש !!!״ אמר בחיוך מנצח, ומתגאה.
סיימנו את כל השערות סבתא. ועלינו לעוד כמה מתקנים. יצאנו מהלונה פארק ופסענו לעבר המכונית.
״אין לי כוח ללכת לקניון, אני מותשת.״ אמרתי לחן, והנחתי את ראשי על כתפו.
״אוקי, אז תחנה אחרונה.״ אמר לי.
״יש עוד מקום?״ שאלתי בבילבול, הוא הינהן.
אחרי חצי שעה של נסיעה, הגענו. למקום גדול. ראיתי שכתוב בשלט: ״מלון דן תל אביב״ הייתי בשוק.
״אהובי, אני אוהבת אותך כ״כ !!״ אמרתי לו, ודפקתי לו נשיקה ענקית. נכנסו למלון, ופקיד קיבל אותנו.
״שלום,״ הוא אמר.
״על שם עמר.״ אמר לו חן.
״המזוודות כבר הגיעו בצהריים.״ הפקיד אמר.
וחן הינהן, צעדנו לעבר המעלית.
״ארי והבנים הביאו לנו את המזוודות?״ שאלתי, והוא הינהן. הגענו לחדר 107 נכנסו, שכבנו במיטה, ושקענו בשינה עמוקה. חשבתי כל הלילה, על כמה שאני אוהבת את חן, הוא מדהים! נשקתי לשפתיו ונירדמתי.